גיטין

ואמור רבנן דתשמט - בזמן הזה:

זכר לשביעית - שלא תשתכח תורת שביעית:

ומי איכא מידי דמדאורייתא לא משמטא שביעית - בזמן הזה כרבי:

ואמור רבנן דתשמט - ונמצא הלוה גזלן על פיהם:

שב ואל תעשה - והלוה הזה שב ובטל ואינו עושה המצוה לפרוע את חובו ולא עקר ליה בידים וכי האי גוונא מותר לעקור דבר מן התורה כגון שופר ולולב ודומיהן ביבמות בהאשה רבה (יבמות דף צ:) דלא עקירה בידים היא:

רבא אמר - לעולם בין לרבנן דפליגי אדרבי ואמרי שביעית להשמטת מלוה בזמן הזה דאורייתא ותקין הלל דלא תשמט בין לרבי דאמר לאו דאורייתא ואמור רבנן דתשמט לא תיקשי דבר דבדבר שבממון אין כאן עקירת דבר מן התורה במקום סייג וגדר דהפקר ב"ד בממון היה הפקר:

יחרם כל רכושו - באנשי כנסת הגדולה כתיב:

מה ענין ראשים אצל אבות - הוה ליה למכתב וראשי המטות:

כל מה שירצו - מחלק נכסיו על פיו:

לבטולי' - להושיב ב"ד אי אכשור דרי שלא יהו מונעין מלהלוות לבטל את תקנת הלל שאפילו כתב פרוזבול ישמט:

לא כתבינן פרוסבול - דלא אלים לאפקועי ממונא:

אלא בי דינא דסורא - רב:

בי דינא דנהרדעא - שמואל דכי אמרה שמואל להך מילתא וכי איתשיל הך שאלתא בבי מדרשא הוה בי דינא דרב אמי ורב אסי והיינו דמשני דלמא כי תקון הלל נמי לדרי עלמא לא תקון אלא כגון בי דינא דרב אמי ורב אסי:

עולבנא דדייני הוא - לקמן מפרש לשון חוצפא שנוטלים ממון שלא כדין בחזקה:

אם איישר חיל - אם אחזיק כח:

אבטליני' - אלמא לאו לדרי עלמא תקין דא"כ היכי מצי שמואל למימר אבטליניה:

אימא ביה מילתא - אושיב בית דין ואתקין דסתם מלוין יהו כמוסרין שטרותיהן לבית דין ואע"ג דלא כתב ניהוי כמו שכתב:

לישנא דניחותא - לא עשאוהו אלא לנחת הדיינים שלא יטריחו להגבות מלוותיהם לפני שביעית שלא תבא שביעית ותשמיטיה הלכך אי איישר חיל אבטליניה:

עלובה - חצופה:

שזינתה בקרב חופתה - בעוד שכינה וישראל בסיני עשו את העגל שהרי לא נסעו מסיני עד לאחר הקמת המשכן בשנה שניה כדכתיב ויהי בשנה השנית בחדש השני וגו' ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני (במדבר י):

מאי קרא - דיש לדרוש עליהם כלה מזנה בחופתה:

במסבו - בחופתו:

נרדי נתן ריחו - בושמי עזב ריחו הטוב כמו ולא נתן סיחון את ישראל וגו' (שם כא):

עדיין חביבותא הוא גבן - אע"פ שהזכיר קלקוליהן לא הזכיר אלא במראית חיבה דלא כתיב הסריח:

הנעלבים - גרסי' אותן שנעלבים מיד אחרים:

ואין עולבים - את אחרים:

עושין - מצות מאהבת המקום ולא ליטול שכר ולא מיראת פורענות:

פרוז - תקנה: