גיטין

לא רצה אינה מקודשת - דלא בעל אלא על תנאי ולא נתקיים וכי רצה מיהא מקודשת ואע"ג דמשעת בעילה ספק רוצה ספק אינו רוצה אמרינן הוברר דמשעת בעילה הוו קידושין:

טבלים למפרע - שהרי לא הובררה התרומה מעולם:

לכשיבקע - כשיבא לידי כך ודאי טבלים שתה אבל אין לחוש לכך דלא שכיח ליבקע:

מתני' הכותב טופסי גיטין - שסופר הוא ונוטל שכר ורוצה שיהו מזומנין לו פעמים שאדם בא לשוכרו והוא טרוד בשטרות אחרים:

צריך שיניח מקום האיש וכו' - שאם רואה תגר ביניהם לא יאמר הריני כותב כל הגט ובגמרא מפרש טעמא:

צריך שיניח מקום כו' - ואם שמע שהיה אחד רודף אחר חבירו להלוותו מנה לא יאמר הריני כותב מיד ואניח מקום הזמן לבדו שלא יהא שטר מוקדם אלא צריך שיניח מקום הלוה והמלוה והמעות אע"ג דליכא למיחש למידי גזירה שטרות אטו גיטין:

מפני התקנה - בגמ' מפרש אהיכא קאי:

פוסל בכולן - ואפילו הניח מקומות הללו וטעמא מפרש בגמ':

ר' אלעזר מכשיר בכולן - ובלבד שיניח מקומות הללו:

חוץ מגיטי נשים - דגזרינן בהן טופס אטו תורף:

שנאמר וכתב לה - בגמרא פריך האי אתורף הוא דכתיב:

גמ' אף מקום הרי את מותרת - שגם זה עיקרו של גט:

עדי מסירה כרתי - הלכך וכתב לה לאו אחתימה קאי דחתימת עדים אינה אלא מדברי סופרים מפני תיקון העולם וכי כתיב וכתב לה משמע אעיקר כריתות קאי דהיינו כל הני דאמרן:

וצריכא - לשמואל לאוקמי להני תלת סתמי כר"א ולמימרא בכולהו והוא ששייר מקום התורף אין כותבין על המחובר (לעיל גיטין דף כא:) והכל כשרין לכתוב (לעיל גיטין כב:) והכותב טופסי גיטין כולהו אוקמינהו שמואל כר"א:

דקתני אין כותבין - והדר תנא כתבו על המחובר כשר ומדקשיא רישא לסיפא אוקימנא דהכי קאמר אין כותבין טופס שמא יכתוב תורף כו':

אבל סיפא - הכל כשרין לכתוב דקתני שאין קיום הגט אלא בחותמיו:

אימא ר' מאיר היא - ואינו צריך לשייר מקום התורף ואשמעינן שמואל דצריך ורבי אלעזר היא וסיפא דקתני שאין קיום הגט אלא בחותמיו לאו לאכשורי תורף דחרש שוטה וקטן דשלא לשמה קאי אלא אמציעתא קאי האשה כותבת את גיטה לשמה והאיש שוברו שאין קיום הגט אלא במסירתו ולא בחתימתו והא דנקט חותמיו משום דרוב עדי מסירה הם החתומים בו ורוב גיטין חתומים הם אפי' לר"א מפני תיקון העולם:

איכא לאוקמא כר' אלעזר - ולא קשיא מידי כדפרישית:

אבל הא מדסיפא - פליג ר' אלעזר ארישא דקתני רבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים ורישא מכשיר אף בגיטי נשים:

אימא רישא לאו רבי אלעזר היא - וא"צ לשייר מקום הרי את מותרת אלא מקום השמות לבדן משום קטטה כדלקמן:

קמ"ל - שמואל דרישא נמי כר"א ותרי תנאי ואליבא דר' אלעזר כדלקמיה:

מפני תקנת סופר - התירו לכתוב טופס שלא לשמה:

ור"א היא - הא דקתני מפני התקנה התירו לכתוב טופס הא לאו הכי הוה אסיר רבי אלעזר היא דבעי לשמה בכתיבה מדאורייתא:

לא לכתוב - דלמא אתי למכתב תורף אלא משום תקנת סופר שיהו מזומנין לו שרו ליה ובלבד שישייר תורף לכתוב לשמה ותורף דשאר שטרות נמי גזר משום תורף דגיטין:

ורבי יהודה כו' - וגזר שטרות אפי' טופס אטו גיטין:

שטרות אטו גיטין - בטופס לא גזר דגזירה לגזירה היא:

והא כי כתיב לה אתורף כתיב - דבקרא כריתות כתיב דהיינו תורף והיכי יליף ר"א מיניה למיסר טופס:

אלא - לא תימא שנאמר דמשמע מיניה יליף אלא משום כלומר משום שנאמר בתורף וכתב לה לשמה גזרינן טופס אטו תורף דאורייתא: