תלמוד בבלי
גיטין
דף כ׳ ע״ב
הא בעינא מכתב - פתוחי חותם:
מגואי - מכה הרושם באותו צד שהצורה בולטת בו אבל ציץ דוחק מאבראי והיא בולטת מגואי:
הא ליכא שאר לא - דמקום גט בעי למיתב לה מתנה גמורה משום גירושין ולא לשם פרעון דכתיב ונתן:
אי אמר לה - לכתובתיך:
אוירא - גליון:
והנייר - כל הנייר אני מעכב לעצמי:
אינה מגורשת - דכיון דהנייר שלו לא נתן לה כלום דנמצאו אותיות פורחות באויר:
הרי זו מגורשת - ותחזיר דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה:
נייר שבין שיטה לשיטה - שלי מהו:
דמעורה - מעורה במקצת שהיו בו אותיות ארוכין המגיעין משיטה לשיטה בראשי כל תיבה ותיבה:
והרי הוא - העבד:
יוצא מתחת ידה - שהביאתו לפנינו ואמרה בעלי נתן לי העבד הזה וגירשני בו כדתנן במתני' ונותן לה העבד:
מהו - מי מהימנה בלא עדי מסירה הואיל ועכשיו הוא ברשותה או דילמא הוא מנפשיה אזל:
להזדייף הוא - דילמא תנאה הוה בגיטא ומחקתיה והדר כתביה:
בעדי מסירה - שקראוהו:
ור' אלעזר היא - דאמר אי אפשר לגט בלא עדי מסירה:
אלא לרמי בר חמא קשיא - דבעיא דידיה בדליכא עדי מסירה היא:
כתובת קעקע - אינה נמחקת עולמית:
הגודרות - בהמות על שם גדרות צאן (במדבר לב):
אין להן חזקה - אדם שתפסן אינו יכול לטעון לבעליהם מכרתם לי דאיכא למימר מעצמן הלכו אצלו:
והרי היא יוצאה מתחת ידו - שהוא בא לגרשה:
לא ידעה לאקנויי - לא גמרה ומקנייה דבר שאין בלבה לתת מתנה גמורה ולא גירשה אלא בשלה ואנן בעינן ונתן:
אף הוא העיד - רבי יהודה בן בבא במס' עדיות:
ה"ג והא בעינא ספר מקנה וליכא - שהמקנה צריך לכתוב את השטר שדי מכורה לך דמההוא קרא נפקא לן בפ"ק דקידושין (דף כו.):
אלא לאו - ש"מ כי מקני ליה שפיר דמי ואף על גב דאין בדעתו של נותן שיעכבנו המקבל אצלו:
Sefaria
מסורת הש״ס