עירובין

ואין טועמין מפירותיה - דאי לאו דפלחוה לא הוו פרשי מינה:

נצרפי - שם ע"ז שהיתה באותה מדינה:

צריך להודיע - אם חפצין בכך שמא מקפידין בעירובין ואמר (בפ"ק) המקפיד על עירובו אינו עירוב שעינו צרה באותה פת ליתן לחביריו אבל משלו אין צריך להודיעו דזכין לו לאדם שלא בפניו:

הכא תנן - בעירובי חצירות ומזכה להן:

הכא לא תנן - בעירובי תחומין קתני לקמן (עירובין דף פב.) כיצד משתתפין בתחומין וכו'. ולא קתני ומזכה להן:

שהלכה לבית המרחץ - מבעוד יום חוץ לתחום עירה וחשכה לה ואסר לה לחזור:

ר' חייא בבלי היה כדאמרינן במסכת סוכה (דף כ.) עלו ר' חייא ובניו ויסדוה:

ואיבעיא להו - גרסינן:

בריה דבת יעקב - אביו לא היה הגון לפיכך לא הזכירו:

אקיף - הרבה עלי הדרך בשבילו:

וזיל אסולמא דצור - דרך מסילת צור:

ר' חייא קאי כרב בתחומין וגבי חצירות טעמא דרב משום דכיון דקאסר עליה גמר ומקני ואין צריך זכייה ואע"ג דמתני' פליגא עליה דרב רב תנא ופליג:

מי איכא למאן דפליג - מי אשכחן דפליג איניש עליה:

טורזינא - נכרי היה ממונה על כלי זיין העשויין לשמירת העיר להלחם על הצרים ודר בעיר:

הא דאסר - על בני המבוי לא בעינן דעתיה ומתניתין בדלא אסר כגון חצר שבין שני מבואות ורגילה עם זה ולא עם זה:

הכי נמי מסתברא - דמודה שמואל היכי דלא אסר:

ולא נשתתף - אינו רוצה ומתכוין לאסור עליהן: