חולין

להני שמעתתא - דשרי איסור בטביעות עינא:

בטביעות עינא דקלא - שנתן דעתו להכירה בקול ומאבידה לא ילפינן דהתם משום חימוד הממון חיישינן דלמא משקר דאמר מר (מכות דף כג:) גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן:

תדע - דטביעות עינא עדיפא:

פלניא דהכי סימניה - פלוני הרג את הנפש ואין אנו מכירין בו מעולם אלא סימנין כך וכך היו בגופו ובכליו של הורג:

טביעות עינא אית לן בגויה - ומכירין אנו בו:

ואילו אית ליה - לשליח:

טביעות עינא בגויה - שמכירו:

מתני' שיטול את כולו - יחטט אחריו וסתם משנה ר"מ דאמר (לעיל חולין דף צב:) חטיטה בעי:

אכלו ואין בו כזית - משום דבריה הוא וחייב בכל שהוא וכדאמרינן במסכת מכות (דף יג.) אי אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא שהוא חייב אמרו לו מפני שהיא כברייתה:

אינו סופג אלא ארבעים - דאינו נוהג אלא באחת:

גמ' בר פיולי - כך שמו:

גאים ליה - כרבי יהודה לא היה מחטט אלא גומם מלמעלה:

אמר ליה לא תירתת - לא בע"ה ולא ברשע אני חושדך:

דאורי לך - לעשות כן כרבי יהודה אורי לך:

ומאי דשייר דרבנן לר"מ - דמדרבנן הוא דבעי רבי מאיר חטיטה:

שעל הכף - דאע"פ שהגיד ארוך אין אסור אלא מה ששוכב על הכף:

כף - בשר הסובב את הקולית ודבוק לעצם והגיד הארוך שוכב מקצתו על גבי אותו בשר:

אמר רב פפא כתנאי - כדמפרש ואזיל דרבנן אית להו דשמואל ורבי יהודה לית ליה דשמואל: סתם אכילה בכזית: