תלמוד בבלי
חולין
דף ק״י ע״ב
כפתוהו - על העמוד להלקותו כדתניא (כתובות דף פו.) בד"א דארבעים ותו לא במצות לא תעשה שכבר נעשית העבירה אבל מצות עשה שלפניו ואינו רוצה לקיימה כגון אומרין לו עשה סוכה ואינו עושה עשה לולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו:
שמתן שכרה בצדה - למען יאריכון ימיך (שמות כ) לכך פירש מתן שכרה לומר אם לא תקיימנה זהו עונשו שלא תטול שכר זה:
כבדא מה - אתם נוהגין בו מותר לבשל בקדרה או אסור מפני שפולט דם ואע"פ שכולו דם אפ"ה לאחר שפירש ויצא הרי הוא דם ואסור:
כי סליק - רב ספרא:
אשכחיה לרבי זריקא - ובעא מיניה:
אמר ליה - ר' זריקא:
אנא שלקי לר' אמי ואכל - בשלתי לו הכבד ואכלו:
כי אתא - רב ספרא:
לגביה - דאביי סיפר לו מה ששמע:
א"ל - אביי:
למיסר נפשה - שיהא דם הנפלט ממנה חוזר לתוכה ואוסרת:
לא מיבעיא לי - דפשיטא לי דכיון דטרודה היא לפלוט ולהוציא כל שעה לא בלעה:
כי קמיבעיא לי למיסר חבירתה - אם דם היוצא ממנה אוסר בשר אחר המתבשל עמו:
דתנן הכבד [אוסרת] ואינה נאסרת - כלומר מדפשוט לך בדידה דשריא אלמא שמיעא לך הא מתני' אם כן למיסר נמי חבירתה לא תיבעי לך דהא הך משנה גופה תנן בה דאוסרת ובסדר זרעים היא:
אמר ליה דלמא ההיא בכבדא דאיסורא - כגון דטרפה:
Sefaria