Chullin — Daf 110b

טלית שאולה כל שלשים יום פטורה מן הציצית

אדהכי אייתוה לההוא גברא דלא הוה מוקר אבוה ואמיה כפתוהו

אמר להו שבקוהו דתניא כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין שלמטה מוזהרין עליה אמר ליה חזינא לך דחריפת טובא אמר ליה אי הוית באתריה דרב יהודה אחוינא לך חורפאי

אמר ליה אביי לרב ספרא כי סלקת להתם בעי מינייהו כבדא מה אתון ביה כי סליק אשכחיה לרב זריקא אמר ליה אנא שלקי ליה לרבי אמי ואכל

כי אתא לגביה אמר ליה למיסר נפשה לא קא מיבעיא לי כי קמבעיא לי למיסר חבירתה

מ"ש למיסר נפשה דלא מיבעיא לך דתנן אינה נאסרת למיסר חבירתה נמי לא תבעי לך דתנן הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת אמר ליה דילמא התם בכבדא דאיסורא

A borrowed coat is, for the first thirty days, exempt from the zizith.’ While this was going on a man was brought in [to the court] for not honouring his father and mother. They bound him [to have him flogged], whereupon [Rami] said to them. ‘Leave him alone, for it has been taught. Every commandment which carries its reward by its side does not fall within the jurisdiction of the Court below.’1 Said [R. Hisda] to him. ‘I see that you are very sharp.’ He replied. ‘If only you would come to Rab Judah's school I would show you how sharp I am!’ Abaye said to, R. Safra. When you go up there [to Palestine] enquire of them. How do you deal with the liver?’ When he came up he met R. Zerika who told him [in reply]. ‘I once cooked [the liver] well2 for R. Ammi and he ate it.’ When he [R. Safra] returned, Abaye said to him: ‘I had no doubt at all that it, itself, was forbidden;3 I was only in doubt whether it could render forbidden other [pieces that were in the pot with it or not].’ ‘But why had you no doubt that it, itself, was forbidden? For we have learnt: It is not itself rendered forbidden.4 Then you should have no more doubts as to whether it renders others forbidden, for we have learnt: The liver renders [other pieces in the pot] forbidden but is not itself rendered forbidden, for it exudes and does not absorb’!4 — He replied. ‘Perhaps there it refers to the liver of a forbidden [animal]