תלמוד בבלי
חגיגה
דף כ״ה ע״א
המדומעות - מפרש בגמרא והשתא משמע של טבל תרומה וחולין מעורבין:
שבעים יום - מקדימין לטהר את הכלים גיתות של יין בדים של שמן:
גמ' רצועה - של ארץ העמים מפסקת בין גליל ליהודה וירושלים ביהודה היא וא"א להביאן לירושלים בטהרה לפי שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים ואפילו של חברים שמגליל אינו בא לנסכים:
אהל זרוק - אהל המיטלטל ונזרק לאו שמיה אהל להיות מפסיק בין אוירה של ארץ העמים והם גזרו על אוירה:
שונין - תנאים שונין ברייתא שאין הקודש ניצל בצמיד פתיל:
אין חטאת - מי אפר פרה:
שאינן מקודשין - שלא ניתן האפר עליהן עדיין:
ניצולין - וכשירין לקדשן אחר כך:
מדכן - מטהרין יינן ושמנן למזבח ואי רצועה מפסקת למה מטהרין:
שמא יבא אליהו - ויראה להן שביל בה שאינו מארץ העמים:
הגומר את זיתיו - עם הארץ שבא לגמור את זיתיו:
ישייר קופה אחת - לצורך תרומותיו:
ויתננה לעני כהן - ויראנה שלא הוכשרו הזיתים והכהן יעשנה בטהרה אלמא בשעת הגיתות והבדים אין נאמנים:
באפלי - שכבר עבר זמן הגיתות לרובא דעלמא קאמר דלא מהימן:
כשל בית אביך - אפלי הוו:
בגלילא שנו - ומתני' דקא תני דמהימני ביהודה קאי דקתני רישא שביהודה נאמנין על טהרות יין ושמן ועלה קאי ובשעת הגיתו' והבדים אף על התרומ':
Sefaria
מסורת הש״ס