ברכות

על כל מושב שב חוץ מן הקורה – שמא תפול:

כאסטמא לפרזלא – אציי"ר בלע"ז שמועיל לברזל כך מועיל לגוף יציאה להפנות:

אדכפנת אכול – שאם תשהא תעבור ממך תאות המאכל ואין המאכל מועיל:

עד דרתחא קדרך שפוך – קודם שתצטנן משל הוא זה כשאתה צריך לנקביך שפוך ואל תשהא אותם:

קרנא קריא ברומי – אם תשמע קול קרן ברומי הוא סימן למבקשי תאנים לקנות ולהוליך למקום אחר:

בר מזבין תאני תאני דאבוך זבין – אם אין אביך בבית הזהר אתה בנו למכור תאניו בעוד שיש תובעים:

בשבילי – שביל קטן שפונים בו לשדות:

נחר ליה אבבא – לידע אם יש שם אדם נחר טושי"ר בלע"ז:

אמר ליה – ר' אבא לרב ספרא:

עד כאן לא עיילת לשעיר – שאינן צנועין בבית הכסא:

וגמרת לך מילי דשעיר – שאינך צנוע:

לאו הכי תנן – במסכת תמיד:

מדורה היתה שם – בעזרה היסק גדול של אור להתחמם שם הכהנים המסיכים רגליהם בבית הכסא שצריכין טבילה כדתנן במסכת יומא (ד' כח.) כל המיסך רגליו טעון טבילה:

ובית הכסא של כבוד – אלמא אין מספרים בבית הכסא ואת אמרת ליעול מר:

והוא סבר – רב ספרא שמהר לומר ליעול מר סבר מסוכן הוא בעמוד החוזר אם ישוב לאחוריו ויחזור העמוד:

הדרוקן – כרסו צבה:

דרקונא – נחש:

שמטיה לכרכשיה – חלחולת שהרעי יוצא בו שקורין טבחיא:

ואמר להרגך ותחס עליך – דוד אמר לשאול כן בצאתו מן המערה שנכנס בה לפנות וכרת דוד את כנף מעילו ואמר להרגך הקב"ה התיר לי להרגך:

התורה אמרה וכו' – אם במחתרת ימצא הגנב וגו' (שמות כ״ב:א׳) וכבר פירשנוהו למעלה במעשה דר' שילא (דף נח.):

צניעות שראיתי בך – שנכנס למערה בשביל הצנע ואף שם נהג צניעות כדמפרש ואזיל:

שסכך רגליו – בבגדיו כסוכה:

שיש בו ליפרע כמה – שיש במיתתו כדי לכפר על כמה עונות:

ובהשחית ראה ה' וינחם – מקרא הוא באותה פרשה בדברי הימים:

כסף כפורים ראה – שנתן במנין ראשון של ישראל למשכן והוא כפר על מנין זה שהרי לזכרון נתן כדכתיב והיה לבני ישראל לזכרון לכפר ועכשיו הוצרכו כפרתו:

כשמה – כמשמעה פירוש שמה:

אדמקיפנא אדרי איעול בהא – בעוד שאני מקיף כל שורות הבתים הללו אכנס כאן לקצר דרכי:

אדרי – שורות:

קפנדריא – טרי"א בלע"ז:

מעיקרא – קודם שנבנה עליו בית הכנסת:

נילף מקפנדריא – לאיסורא דתנן במסכת מגילה (ד' כח.) אין עושין בית הכנסת קפנדריא:

תנא יליף – רקיקה ממנעל:

פונדתו – אזור חלול שנותנין בו מעות: