ברכות

הכל לטובה – אילו היה נר דלוק היה הגייס רואה אותי ואילו היה החמור נוער או התרנגול קורא היה הגייס בא ושובה אותי:

והא קחזינן דמזקא – שמזקת:

אוי לי מיוצרי – אם אלך אחרי יצרי ואם לא אלך אחריו אוי לי מיצרי המיגעני בהרהורים:

דו פרצופין – שני פרצופין בראו תחלה אחד מלפניו ואחד מאחריו וצלחו לשנים ועשה מן האחד חוה:

אחור וקדם צרתני – לשון צורה דהיינו שני פרצופין:

זכר ונקבה בראם – משמע מתחלת ברייתם תרי הוו:

היינו דכתיב ויבן – שהיה צריך בנין:

מאי ויבן – והלא כבר נבנה:

כדי לקבל את הפירות – שאם יהיה קצר מלמטה ורחב מלמעלה תהא התבואה דוחפת את הכתלים מלמעלה לכאן ולכאן שהמשא מכביד עליהם:

שושבין – משתדל בחופתו ובזיווגו:

ולמ"ד פרצוף – ומתחלתו היה מצד אחד זכר ונקבה מצד אחר:

הי מינייהו סגי ברישא – איזהו פרצוף היה מהלך לפנים:

אפי' היא אשתו – גנאי הדבר:

נזדמנה לו על הגשר – אשת איש והיא לפניו:

יסלקנה לצדדין – עד שיעבור לפניה:

אחורי אשה בנהר – אחורי אשת איש מגבהת בגדיה מפני המים וזה מסתכל בה:

יד ליד לא ינקה רע – אפילו כמשה רבינו שקבל תורה מימינו של הקב"ה לא ינקה רע וקרא באשה משתעי:

עם הארץ – לא שמש תלמידי חכמים שלא למד משנה זו ששנינו לא יהלך אדם אחורי אשה ואפילו היא אשתו:

ולמאי דקאמר רב נחמן – שהלך אחריה ממש אם כן אפילו בי רב עם תינוקות של בית רבן נמי לא קרא:

בשעה שהצבור מתפללים – דכיון שאינו נכנס נראה כפורק עול ומבזה בית הכנסת:

ואי דרי מידי – אין כאן גנאי דמוכחא מילתא דהאי דלא נכנס מפני המשוי:

ואי איכא פתחא אחרינא – אין כאן בזוי דמאן דחזי סבר בפתחא אחרינא ליעול:

יביע – לשון אבעבועות כל משקה מסריח מעלה רתיחה ואבעבועות:

חטאת – לשון חטה דריש ליה:

כליות יועצות – את הלב עשה כן:

והלב מבין – מה יש לו לעשות אם ישמע לעצת הכליות אם לאו ומנין שהכליות יועצות שנאמר (תהילים ט״ז:ז׳) אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי ומנין שהלב מבין שנאמר (ישעיהו ו) ולבבו יבין:

לשון מחתך – הדבור להוציא מפיו:

והפה – הם השפתים גומר ומוציאו: