תלמוד בבלי
ברכות
דף ס׳ ע״א
דקנה וחזר וקנה דברי הכל אין צריך לברך – דהא רבי יוחנן לא אמר צריך לברך אלא משום דלענין קנייה חדש הוא:
ואיכא דאמרי כו' מכלל דכי יש לו וקנה דברי הכל צריך לברך – דהא רב הונא לא אמר אין צריך לברך אלא דקנה וחזר וקנה דליכא חדוש כלל אבל יש לו וקנה דאיכא חדוש מודה הוא דצריך:
בין כך ובין כך – בין שיש לו בין שאין לו הואיל ולא קנה הראשונים ועכשיו קנה צריך לברך:
לא כרבי מאיר ולא כרבי יהודה – דאפילו רבי יהודה לא פליג אלא ביש לו וקנה אבל בקנה וחזר וקנה לא:
דמסקא ארעא שרטון – לימ"ץ מחמת המים והוה ליה לזבל:
השתא מיהא רעה היא – שמחבלת תבואה של שנה זו ומברך ברוך דיין האמת:
ועל הטוב שהיא מעין הרעה – יברך הטוב והמטיב:
מאי היא – כגון דאשכח מציאה:
שלא יסריח – הזרע אלא יקלוט ויהיה ולד ולאחר שלשה ימים אם לא קלט כבר הסריח ואין תפלה מועלת:
שלא יהא סנדל – שלא תתעבר אשתו ולד אחר ויהיה פוחת צורתו של ראשון ודומה לדג של ים ששמו סנדל הכי אמרינן במס' נדה (דף כה:) סנדל דומה לסנדל של ים ומתחלתו ולד היה אלא שנרצף משל לאדם שסטר את חבירו והחזיר צורתו לאחוריו:
ומי מהני – תפלה לזכר אפילו בתוך ארבעים יום והלא הדבר תלוי בהזרעה תחלה:
הכי גרסינן משכחת לה דמהניא כגון שהזריעו שניהם בבת אחת:
כל היכי דדרשת ליה להאי קרא – מדריש לחדא משמעות:
מסיפיה לרישיה מדריש – מי שנכון לבו בטוח ביי' משמועה רעה לא יירא:
בדברי תורה כתיב – אשרי אדם מפחד תמיד שמא תשתכח ממנו שמתוך כך הוא מחזיר לשנותם תמיד:
תנו רבנן – בן עזאי אמרה דאמר שתים בכניסתו ושתים ביציאתו:
לית לן בה – יזהר בעצמו שלא יפשע או אם פשע כבר אל יכנס במקום סכנה:
בי בני – בית המרחץ:
מתותיה – חפירה שהמים נופלים לתוכה ובני אדם רוחצים על גבי תקרה שעל גבה:
בחד אבריה – בזרועו החזיק אחד או שנים וזה בזה החזיקו עד מאה ואחד:
היינו דרבי אחא – דבעי אודויי שהוצאתני לשלום:
שאין דרכן של בני אדם וכו' – כלומר לא היה להם לעסוק ברפואות אלא לבקש רחמים:
Sefaria
בְּרֵאשִׁית ל׳:כ״א · נידה ל״א. · וַיִּקְרָא י״ב:ב׳ · ברכות ס״ג. · תְּהִלִּים קי״ב:ז׳ · יְשַׁעְיָהוּ ל״ג:י״ד · מִשְׁלֵי כ״ח:י״ד · אִיּוֹב ג׳:כ״ה · יְשַׁעְיָהוּ א׳:ט׳ · כתובות ח׳: · יְשַׁעְיָהוּ א׳:ט׳ · יְשַׁעְיָהוּ א׳:י׳ · כתובות ס״ב. · שְׁמוֹת כ״א:י״ט · שְׁמוֹת כ״א:י״ט
מסורת הש״ס