תלמוד בבלי
ברכות
דף נ״ו ע״ב
שיראי דמלכא – מעילים של מלך:
דאצטליק – נחלק לב' ודוגמתו בהעור והרוטב (דף קכד.) דצלקי מצלק:
יעצו עליך רעה – והם הלחיים פה שיעץ עליך רעה:
חרון אף – ניכר בחוטם שמתחמם ומוציא הבל על כן הוא קרוי חרון אף:
לא תצטרך למעשה ידיך – שתתעשר:
באדרותא מיתת – בכבוד ובהדר תמות:
אמו בעל – דומיא דשמן שהוא בתוך הזית השקה את אמו:
קטיף לי כוכבא – עקרתי כוכב בחלום:
גנבת – שנמשלו לכוכבים:
טונא דאסא – טולא דאסא:
נערה המאורסה – היו רגילין לעשות לה חופה של הדס בכניסתה לחופה וקורין לה הינומא כדאמרינן בכתובות (דף טו:) שיצאתה בהינומא וראשה פרוע:
שכבי משלחת – מתים הפשטת:
אם כן – דלית לך התם נכסי ואבוך לא שכיב התם:
קפא – דאמרי לך היא כשורא שבלשון פרס ויון קורין לכשורא קפא:
דיקא – הוא עשרה שבלשון יוני קורין לעשרה דיקא והכי אמרי לך יש לך ממון בקורה עשירית:
דריש עשרה – קורה שבראש עשרה:
שלש שלומות הם – שלש חלומות המבשרים שלום:
ופרשו כאשר בסיר – אלמא פורענותא היא:
ובכל קנינך – לשון מרובה הוא אף קנים הרבה קנה של בינה הוא:
קרא קורא קירא קניא – קרא דלעת כדאמרינן לקמן הרואה דלועין בחלום ירא שמים הוא לשון דלו עיני למרום (ישעיהו ל״ח:י״ד):
קורא – רך הגדל בענפי הדקל בכל שנה כדרך שאר אילנות ולשנה שניה הוא מתקשה ונעשה עץ:
קירא – שעוה:
קניא – קנה:
האוכל מבשרו – בחלום:
בין ברדוף – כשהוא רץ:
גם עלה – קרוב לנוטריקון של גמל:
פלא נעשה לו – כמו שנעשה לפינחס כדאמרינן בסנהדרין (דף פב:):