ברכות

ואי כרבן גמליאל סבירא להו – דמשמע ליה בשכבך כל זמן שבני אדם שוכבים ויש בכלל הזה כל הלילה:

לימרו כר"ג – עד עמוד השחר:

מן העבירה – שמא יסמוך על שהות שיש לו כדתניא:

קימעא – מעט:

משום אונס שינה – התוקפתו לעבור על דברי חכמים הוזקקו להזהירו יותר:

ממאן דאמר – לקמן בפ' תפלת השחר (ברכות דף כז:):

אמר מר קורא ק"ש – של ערבית תחלה ואח"כ מתפלל:

מסייע ליה לר' יוחנן – דאמר ערבית נמי ק"ש ואחר כך תפלה כדי שיסמוך גאולה לתפלה. ודלא כר' יהושע בן לוי דאמר תפלה ואחר כך ק"ש:

זה הסומך – וכל שכן דשחרית דעיקר גאולת מצרים בשחרית הוה כדכתיב ממחרת הפסח יצאו בני ישראל (במדבר ל״ג:ג׳) וסמיכת גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תהלים דכתיב ה' צורי וגואלי (תהילים י״ט:ט״ו) וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה (שם כ) ואמרי' בברכות ירושלמי (פ"א) מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג אף הוא הפליג אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו:

באמצע תקנום – בין שני ק"ש תקנו כל תפלות של יום דקא סבר תפלת ערבית קודמת לק"ש:

גאולה מאורתא לא הוי – הילכך גאולה דאורתא לא חשיבא לאהדורי עלה סמיכת תפלה:

מה קימה ק"ש ואח"כ תפלה – דבשחרית כולהו מודו דבעי מסמך:

שלש פעמים – כנגד שלש תפלות:

דאית ביה תרתי – דאתי באל"ף בי"ת ויש בו שבח הכנת מזון לכל חי:

אפילו הכי – אף על פי שהפסיק נו"ן מפני נפילה שבה ולא אבה לרמזה חזר ורמז סמיכת הנפילה תכף לה:

ויעף אלי – בפריחה אחת ולא הרגיע בינתים:

מועף ביעף – שתי פריחות:

באחת – בפריחה אחת:

אמרו בלבבכם – אמרו מה שכתוב על לבבך (דברים ו):

על משכבכם – שנאמר בשכבך (שם):

ודומו – בשינה אחרי כן: