ברכות

בא להם יין בתוך המזון כו' – בגמ' מפרש טעמא (ד' מג.):

והוא אומר על המוגמר – אותו שברך על היין הוא מברך על המוגמר שהיו רגילים להביא לפניהם אחר אכילה אבקת רוכלין על האש במחתות לריח טוב ומברכים עליו בורא עצי בשמים:

לאחר סעודה – לאחר בהמ"ז שאינו מצרכי סעודה אפי' הכי מי שברך על היין שהתחיל בברכות אחרונות גומרן:

גמ' לא שנו – דיין שלפני המזון פוטר את שלאחר המזון:

אלא בשבתות כו' – דדעתו לישב אחר המזון ולשתות וכי בריך ברישא אדעתא דהכי בריך:

על כל כוס וכוס – דהוה כנמלך ומתחיל בשתיה בכל חד וחד:

יישר – יפה עשית:

וכן אמר ריב"ל – לעשות:

לא סבר לה מר כו' – דביום טוב לאו נמלך הוא:

נמלך אנא – איני רגיל לקבוע סעודה על היין:

בא להם יין בתוך המזון – וקודם המזון לא בא להם:

אם תימצי לומר – להביא ראיה ממשנתנו דקתני דיין שלפני המזון פוטר את שלאחר המזון אינה ראיה דהתם זה לשתות וזה לשתות אבל שבתוך המזון לשרות אכילה שבמעיו הוא בא ולא היו רגילין לשתות בתוך הסעודה אלא מעט לשרות:

לאחר המזון אחד מברך לכולן – קס"ד דה"ק דכשיביאו יין שני אחר המזון אחד מברך לכולן והא תנא ליה דכל אחד ואחד יברך על שבתוך המזון לעצמו וקא מצריך תו ברכה על שלאחר המזון:

פטר את הפרפרת – אע"פ שאין צורך סעודה למלוי הכרס אלא למגמר אכילה:

וכל שכן מעשה קדרה – שהוא לאכול לזון ממש:

בדוך פלן – במקום פלוני דקבעו להם מתחלה מקום בדבור ועצה והזמנה הוי קביעות אבל ישבו מאליהן במקום אחד יחד אינה קביעות:

אזלו תלמידיו בתריה – דקברוהו בעיר אחרת:

נהר דנק – כך שמו:

רישא דוקא – דקתני היו יושבים בלא הזמנת מקום הוא דלא הוי קביעות אבל אנו שהזמנינהו לכך הוי קביעות ואחד מברך לכולן: