תלמוד בבלי
ברכות
דף מ׳ ע״ב
חוץ מן הפת ומן היין – כדאמרינן לקמן (ברכות דף מב.) שגורם ברכות הרבה לעצמו בקדוש ובהבדלה ובברכת חתנים:
ידי ברכה ראשונה – ברכת הזן:
פרשת סוטה – כשהכהן משביעה:
וידוי מעשר – בערתי הקדש מן הבית (דברים כ״ו:י״ג):
מלברכך – ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה ומעשר:
מתני' הנובלות – מפרש בגמרא:
גובאי – חגבים טהורים:
מין קללה – חומץ ונובלות וגובאי על ידי קללה הן באין:
גמ' שהקרים – בוטי"ר בלע"ז:
מירבא רבו מארעא – מלחלוחית הארץ הם גדלים על העצים ועל הכלים:
בושלי כמרא – כמו שרופי חמה שבשלם ושרפם החום ויבשו ותמרים הם. כמרא חום כמו מכמר בשרא (פסחים דף נח.):
תמרי דזיקא – שהרוח משירן:
אשארא – אחומץ וגובאי פליג ר' יהודה:
פרי העץ בעי ברוכי – שהרי לא נשתנו לקלקול:
הקלים שבדמאי – פירוש שהקלו חכמים בדמאי שלהן שהלוקחן מעם הארץ אין צריך לעשרן. אלו הן:
השיתין כו' – שאינן חשובים ואין ע"ה חש עליהם מלעשרן:
טולשי – קולמש"י:
שילהי גופני – ענבים סתווניות:
הא ודאן – אם ידוע שלא הופרש מהן מעשר:
שעשאן גורן – העני או מי שלקטן העמיד מהן ערימת כרי:
הלקט והשכחה והפאה – אע"פ שפטורים מן המעשר לקטן עני ועשאן גורן הוקבעו למעשר מדרבנן דמאן דחזי סבר שתבואת קרקעו היא:
Sefaria
עירובין י״ז. · יבמות ל״ח. · סוכה נ״ו. · שבועות ל״ט. · סוטה ל״ב. · דְּבָרִים כ״ו:י״ג · נדרים נ״ה: · נדרים נ״ה: · וַיִּקְרָא י״ט:ט׳
מסורת הש״ס
נדרים נ״ה: · עירובין י״ז. · יבמות ל״ח. · סוכה נ״ו. · שבועות ל״ט. · סוטה ל״ב.