תלמוד בבלי
ברכות
דף ל״ז ע״א
קמ"ל כל שהוא – דאע"ג דכולהו מחד מינא בעינן דליהוי מחמשת המינין ואי לא לא מברכינן עליה בורא מיני מזונות:
אורז – מי"ל:
דוחן – פנ"ץ:
כמעשה קדרה – ברכה שמברכין על מעשה קדרה של חמשת מינין:
ברכה אחת מעין ג' – בשלהי פרקין (דף מד.) מפ' לה על המחיה כו':
ואורז לאו מעשה קדרה – דקא מפקת ליה מכלל מעשה קדרה לברכה אחרת:
אלו הן מעשה קדרה – לענין ברכה:
חילקא טרגיס זריז וערסן – מפרש להו במועד קטן (פ"ב יג:):
חילקא – חטי דמתברי באסיתא חדא לתרתי:
טרגיס – חדא לתלת:
זריז – חדא לארבע:
ערסן – חדא לחמש:
הא מני – הך מתניתא דקתני אורז כמעשה קדרה רבי יוחנן בן נורי:
ה"ג אבל רבנן לא ורבנן לא והתניא כו' – ול"ג והלכתא ומהלכות גדולות הוא:
הכוסס – כמות שהיא:
אפאה ובשלה – לאחר שאפאה בתנור ועשאה לחם חזר ובשלה במים:
שהפרוסות קיימות – שלא נמוחו בבשולן:
ברכה אחת מעין ג' – על המחיה ועל הכלכלה ובשלהי פרקין (דף מד.) מפרש לה:
אלא לאו רבנן היא – וקתני במ"מ ותיובתא דרב ושמואל:
הא רבי יהודה כו' – הא דקתני בורא מיני זרעים ר' יהודה היא דקתני לכל מין ומין מעין ברכתו כדמפרש לקמן בפירקין (ברכות דף מ.) אליביה הלכך לירקות בורא מיני דשאים לחטין דזרעים נינהו בורא מיני זרעים ולרבנן בין זרעים בין ירקות בפה"א ולא בעינן לכל מין ומין מעין ברכתו:
ולא כלום – כלומר אין טעון מברכות פירות ארץ ישראל ולא כלום אלא בורא נפשות רבות ככל מידי דליתיה משבעת המינין:
כותבות – הם תמרים והם דבש האמור בשבעת המינין שהדבש זב מן התמרים:
קפץ ובירך – לאחריהן:
משמו – של ר"ג:
Sefaria
מסורת הש״ס