תלמוד בבלי
ברכות
דף כ״ו ע״א
אקמטרא – ארגז של ספרים ובמגילה (מגילה כו ב) קמטרי דספרי וכן תרגם יונתן ובגנזי ברומים (יחזקאל כ״ז:כ״ד) אלמין דזהירין מחתין בקמטרין וכן לאשר על המלתחה (מלכים ב י׳:כ״ב) לדעל קמטרא:
ככלי בתוך כלי דמי – דהא גלימא לאו כליין הוא:
מחיצה עשרה – ואם לאו לא ישמש:
לדוכתיה – במקום מטתו:
לאו אדעתאי – לא נתתי לבי:
כנגד בית הכסא – ברחוק ארבע אמות:
דלית בה צואה – שפינו אותה:
בית המרחץ – אסור להרהר בו:
דפרסאי – בחפירה היו ופיהם ברחוק מן הגומא והוא בשיפוע והרעי מתגלגל ונופל לגומא:
מתני' זב שראה קרי – אע"פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ"ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה אם באה להתפלל י"ח:
שפלטה שכבת זרע – הרי היא כבעל קרי כדאשכחן בסיני שלשת ימים אל תגשו אל אשה (שמות י״ט:ט״ו) לפי ששכבת זרע מטמא בפליטתו כל שלשה ולאחר מכאן כבר הסריח בגופה ואין ראוי עוד להזריע להיות עוד ולד נוצר הימנה וה"פ נדה שפלטה עתה התשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה:
ורבי יהודה פוטר – קא סלקא דעתך השתא הואיל וטומאת זיבה קודמת והרי הוא טמא טומאה חמורה ואינו אוסרתו בדברי תורה כדאמרינן בפרקין הזבים והמצורעים מותרים תו לא אתיא טומאת קרי דקילא ואסרה ליה:
גמ' לאו בר טבילה הוא – לדברי תורה ואע"פ שטומאתו חמורה ותו לא אתי קרי ומצריך ליה:
הדרן עלך מי שמתו
תפלת השחר:
עד הערב – עד חשכה:
עד פלג המנחה – בגמרא מפרש לה:
אין לה קבע – כל הלילה זמנה ובגמרא מפרש מאי לשון אין לה קבע:
גמ' מצותה – של קריאת שמע:
לותיקין – המקדימין למצות ומחזרים לעשות דבר בזמנו ומצותו מקדימים לאחר הנץ החמה להתפלל וכי תנן במתני' למאחרים שלא יאחר יותר מחצות שמשם ואילך עבר הזמן:
וכולי עלמא – שאר המתפללין המאחרין עד חצות יכולין לאחר ותו לא:
במנחה – היינו אחר חצות:
אם תימצי לומר – כלומר אם תשיבני בשאלתי ממה שאמרנו טעה ולא התפלל ערבית וכו':
וכיון דעבר יומו בטל קרבנו – ואינו מקריבו ביום אחר אם זמנו קבוע כגון מוספים של כל יום ויום:
Sefaria
ברכות ט׳: · בְּרֵאשִׁית א׳:ה׳ · חגיגה ט׳: · קֹהֶלֶת א׳:ט״ו · שבת י׳. · נדרים ז׳.