תלמוד בבלי
ברכות
דף י״ז ע״ב
כל העולם כולו נזונין בצדקה – בצדקתו של הקב"ה ולא בזכות שבידן:
והם נזונין בזרוע – בזכות שבידם ובצדיקים משתעי קרא וקרי להו רחוקים מצדקתו של הקדוש ב"ה:
ופליגא דרב יהודה – דאיהו אמר אבירי לב היינו רשעים:
גובאי – שם אומה היא בבבל ובמסכת קדושין (פ"ד דף ע:) אמרינן שהיו מן הנתינים:
שבחא דאורייתא תרי זימני בשתא – שהיו נאספים שם ישראל באדר לשמוע בהלכות הפסח מדרש דרב אשי ובאלול לשמוע הלכות החג:
אמרי אינשי עבידתא הוא דלית ליה – הרואה אותו שאינו עושה מלאכה אינו מבין שמחמת תשעה באב הוא בטל אלא אין לו מלאכה לעשות:
פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא – אף בימי מלאכה:
הדרן עלך היה קורא
מי שמתו כו' פטור מלקרות ק"ש – לפי שהוא טרוד במחשבת קבורתו והויא דומיא דחתן דפטור משום טירדא דמצוה:
וחלופיהן – שכן דרך שמתחלפין לשאת לפי שהכל חפצין לזכות בו:
את שלפני המטה – שיתעסקו בו כשתגיע המטה אצלם:
ושלאחר המטה – שנשאוהו כבר:
שלפני המטה צורך בהם פטורים – אם צריכים לשאתו פטורים:
ושלאחר המטה – אף אם צורך בהם חייבים הואיל שכבר יצאו ידי חובתן מן המת:
ואלו ואלו פטורין מן התפלה – דלאו דאורייתא היא ורבותינו פירשו לפי שיש להם עוד שהות ולי נראה שאין זה לשון פטור:
לשורה – שהיו מנחמין את האבל בהקף שורה סביבותיו בשובם מן הקבר:
גמ' שאינו מוטל לפניו – כגון הוא בבית אחד והמת בבית אחר:
אוכל בבית אחר – דנראה כלועג לרש וכו':
ואינו מיסב – כדרך המסובים בחשיבות על צדו השמאלית ובמטה:
ואינו מברך – ואינו צריך לברך ברכת המוציא:
ואינו מזמן – אינו צריך לברך ברכת המזון:
Sefaria
סנהדרין ק״ג. · יְשַׁעְיָהוּ מ״ו:י״ב · תְּהִלִּים קמ״ד:י״ד · סוכה כ״ו. · ברכות י״ט. · ברכות נ״ד. · דְּבָרִים י״א:כ׳ · ברכות כ׳. · מועד קטן כ״ג: · יְשַׁעְיָהוּ מ״ו:י״ב · חולין פ״ו. · תענית ל׳: · כתובות כ״ד. · יבמות י״ג: · סוטה ח׳. · גיטין מ״ו: · פסחים נ׳. · פסחים נ״ד:
מסורת הש״ס
סנהדרין ק״ג. · סוכה כ״ו. · ברכות י״ט. · ברכות כ׳. · מועד קטן כ״ג: · חולין פ״ו. · תענית ל׳: · כתובות כ״ד. · יבמות י״ג: · סוטה ח׳. · גיטין מ״ו: · פסחים נ׳. · פסחים נ״ד: