בכורות

דבר הבא ממעלי גרה - כגון האי טמא שנולד מן הטהורה:

גמל טמא הוא - וסתם גמלים נולדים מן הגמלה וכתב הוא דמשמע שהוא טמא ואין אחר שהוא גמל טמא וכגון שנולד מן הפרה:

גמל גמל - אחד בתורת כהנים ואחד במשנה תורה:

לאסור חלבה - של גמלה:

את הגמל - משמע את הטפל לגמל והיינו חלבו:

פירש - מכל דרשות שדרש דכל אתין באין לרבות וזה אין מה לרבות בו:

הטמאים - אלה הטמאים לכם בכל השרץ ה"א יתירא:

לאסור צירן - שומן הדג:

קיפה - ריסוקי בשר וקפלוטות שבשולי קדירה:

דאמר מר - במסכת נדה (דף ט.) דם נדות נעכר מחמת הלידה ונעשה חלב הלכך חידוש הוא דמעיקרא הוה דם והאוכלו בכרת והשתא מישתרי:

אבריה מתפרקין - מחמת הלידה:

ואין נפשה - אין דמה חוזר עליה עד עשרים וארבעה חדש ולפיכך מניקה אינה רואה דם נדה ולאו משום דדם נעשה חלב. והשתא כיון דלאו מחמת דם קאתי לאו חידוש הוא:

ולר"ש נמי דשרי בהנאה - לקמן בפירקין (בכורות דף י.) ר"ש אומר כו' משכחת לה דאיצטריך למיכתב בשר בחלב ואע"ג דחלב גרידא אסור נמי איצטריך למיכתב ביה ללקות על בישולו:

תזבח - רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר. בפסולי המוקדשין לאחר פדיונן הכתוב מדבר:

חריצי - גבינים וקא"ל ישי לדוד שיוליכם במלחמה לשר האלף:

יין וחלב - וכתיב לעיל מיניה לכו שברו ואכלו:

אלא מעתה - בין לרבנן בין לר' שמעון דדרשי לעיל גמל גמל שפן שפן מאי דריש ביה:

למה נשנו בבהמה - טמאים וטהורים:

מפני השסועה - בריה שיש לה שני גבין ושני שדראות ולא נאמר בתורת כהנים:

לאכילה - כגון פרה שילדה מין סוס דקאסר רבי שמעון כדקתני גמל גמל שני פעמים:

מי בעי רבי שמעון - דלא מישתרי באכילה במקצת סימנין עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו או לא: