תלמוד בבלי
בכורות
דף נ״ה ע״א
מכפר עותני לכפר חנניה שנים ושלשים מילין וציפורי מצרפתן באמצע:
תרגמה שמואל אליבא דרב - דהא דקתני אחת באמצע לאו ארישא קאי דאיירי בחמש אלא כגון שיש לו תשע מכאן וט' מכאן כו':
ולשמואל - דלא בעי דתיהוי אמצעית חזייא לצירוף המנין אפילו רועה יש לו דירה באמצע ואין לו שום בהמה לצרפן:
ואפילו כליו של רועה - מונחין באותו כפר מצרפן הואיל וסופו דרועה למיזל התם ומשקליה וקרינן ביה מונה:
דקרי ליה ואתי - ולא מיצטריך רועה מיזל התם ולא קרינא ביה מונה:
דלא מיקרבן - שאין יכולין לילך זו אצל זו לא הבהמות ולא רועה:
אבטילאות - קונטריד"ש שני אפרכיות ובמלכות אחת:
נמר ונמורי - שני אבטילאות אין מצטרפות אע"ג דסמוכות זו לזו במיל אחד:
כמקום שיש שם גשר דמי - דהא אין שם נהר וקתני דחוצה לארץ וא"י [ואפילו] כולן עומדות בתוך מיל אלא שזו בארץ וזו בח"ל אין מצטרפין:
והירדן יגבול אותו - בספר יהושע (יח) בגבול אחד מן השבטים:
אלא מעתה - כל דכתיב בנחלת השבטים ותאר הגבול ה"נ דכל שבט ושבט גבול בפני עצמו ואם יש לו בנחלת שבט זה ובנחלת שבט זה (ובנחלת שבט זה) אין מצטרפין ואפילו בתוך ששה עשר מיל א"כ אמאי נקט חוצה לארץ וארץ:
זאת תהיה לכם וגו' - לאחר שמנאן כולן עשאוה ארץ אחת:
ארץ - כתיב בקרא זאת תהיה לכם הארץ גבולותיה דארץ חשיב חד ולא גבולות דירדן:
לר' אמי - דאמר משום דמירחקו ליתני כל הנהרות מפסיקין:
(לימא) כתנאי - אי ירדן חשוב ארץ כנען ולא יפסיק אי לא:
מבית יריחו ולמטה - אבל כל מה דמשיך למעלה מיריחו לא ירדן הוא דבטל חשיבותו שמתערב בימים גדולים:
לנודר - דהנודר מן הירדן יהא מותר לשתות מיריחו ולמעלה:
מדן - שם מקום:
אתון - מדוקיא דשמא ירדן מתניתו לה:
ממערת פמייס - אלמא מדן אתי:
זכרותיה דירדנא - עיקרו של ירדן:
זכרותא דדמא - עיקר הדם הוי כבד:
מטמא - באהל:
ברביעית - בתורת דם המת:
לא שתינא ממימי פרת - מים הנקראים פרת קאמר והלך אחר לשון בנ"א דאדם הנודר אין דעתו אלא אחר שם שהוא רגיל לקרות לאותו מקום:
כל הנהרות - שבעולם למטה חוץ מג' נהרות חדקל ופישון וגיחון שכל הנהרות שבעולם באים משם: