בכורות

אחאי בריבי - אדם גדול וחשוב בדורו:

תיבעי ליה טלה - דהא בטלה פליגי:

קמיבעיא ליה לבכורה אליבא דרבנן - ואליבא דר"ש פשיטא דפטורה דאפי' דמינה לא הוה מרחמא אא"כ ילדה וכ"ש דלאו מינה ולענין אכילה מבעיא ליה ואפי' לרבן שמעון וכ"ש לרבנן:

דלאו מינה לא - מרחמא והא ודאי דידה היא ופטורה מן הבכורה:

או דלמא דלאו מינה נמי מרחמא - והבא אחריו בכור מספק:

אם תימצי לומר כו' - אי ס"ל יולדת אינה מרחמא הא ודאי מותר דבנה הוא אלא א"כ תימצי לומר יולדת מרחמ' והאי דפטר ליה מבכורה משום דאי האי [לאו] דידה אחרינא הוה ליה אבל האי דסריך בתרה לא פשיטא לן דדידה הוא ה"מ דמינה אבל דלאו מינה לא והאי חזיר ודאי בנה הוא ומותר באכילה:

מתני' עושה מקום בקופיץ - מפנה את השער מכאן ומכאן למקום שחיטת הסכין:

ותולש את השער - לכאן ולכאן למקום חתך הסכין משום חלדה ולא אמרינן גוזז הוא את הבכור:

ובלבד שלא יזיזנו - שלא יאמרו גזיזה עביד בקדשים אלא יניחנו מסובך עם הצמר מכאן ומכאן:

לראות מום - להראותו לחכם:

גמ' כנגדו בי"ט - בבהמת חולין משום שחיטה בעי למיעבד או לא:

לאו היינו גוזז - ובכור גיזה הוא דאסור דכתיב (דברים טו) ולא תגוז:

שאין מתכוין - לתלוש אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך אם נתלש נתלש:

שיילוה לרב חננאל - תלמידיה דרב אי אמר לכו משמיה דרב הלכה כרבי יוסי:

פשיטנא לכו - אנא טעמא: