תלמוד בבלי
ביצה
דף כ״ט ע״ב
אין שונין קמח - שרקדו מאתמול ובא לשנותו בנפה ליפותו אין שונין דאפשר לו מאתמול:
שונין - דליכא טרחא ודבר הנראה הוא שזו היא פעם שניה ואין זה כמרקד לברור:
תני תנא קמיה דרבינא אין שונין - ואפילו נפל לתוכן צרור או קיסם אלא בודק הקסמין והצרורות ובוררן בידיו:
כל שכן דאסור - דמחזי כבורר ובורר אב מלאכה היא כהרקדה והשונה אינו מרקד שהרי נראה שהכל יוצא ואין כאן סובין:
לאבא - לחברי:
שקילא טיבותיך - אין אנו מחזיקין לך טובה בכך נטולה היא טובתך ומוטלת על הקוצים טיבותיך גרי"ר בלע"ז:
מהולתא - נפות:
הדרן בנהרדעא - שכולן יודעות שמותר:
אגבא דמהולתא - באחורי הנפה כדי לשנות:
רפתא מעליתא - אי את צריכה לשנות דשונין קמח ביום טוב:
אגבא דפתורא - אחורי השלחן שיש לו תוך שקורין טורנרוייר"א והיא היתה שונה הקמח על אחוריו משום שנוי:
הא דידן - זו אשתי ברתיה דרמי בר חמא היא:
מרא דעובדא - מדקדק במעשיו:
רועה - זה המגדל בהמות ופעמים שמוכר מהן:
הרגיל אצלו - שמתוך שרגיל אצלו מאמינו ונותנו לו בלא פסוק דמים:
פטם - המפטם עופות לשון משמין:
סכום מדה - קב או קבים:
סכום מקח - דמים:
מתני' המביא ממקום למקום - בתוך התחום או ע"י ערוב:
לא יביאם בסל ובקופה - לתת שלש וארבע בתוך קופה וישאם משום דנראה כמעשה דחול לשאת משאות:
אבל מביא על כתפו - אחת או שתים דמוכח דלצורך י"ט:
או לפניו - בידו:
וכן המוליך את התבן - להסק או לבהמה לא יפשיל קופה לאחריו דגנאי יו"ט שנראה כמתכוין למלאכה רבה או להוליך למקום רחוק כדרך חול: