Beitzah — Daf 29b

שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן

תנו רבנן אין שונין קמח ביום טוב משום רבי פפייס ור' יהודה בן בתירא אמרו שונין ושוין שאם נפל לתוכן צרור או קיסם ששונין

תני תנא קמיה דרבינא אין שונין קמח ביום טוב אבל נפל צרור או קיסם בורר בידו אמר ליה כ"ש דאסור דהוה ליה כבורר

דרש רבא בר רב הונא זוטי אפתחא דנהרדעא שונין קמח ביום טוב אמר להו רב נחמן פוקו ואמרו ליה לאבא שקילא טיבותך ושדי אחזרי פוק חזי כמה מהולתא הדרן בנהרדעא

דביתהו דרב יוסף נהלא קמחא אגבא דמהולתא אמר לה חזי דאנא רפתא מעליתא בעינא דביתהו דרב אשי נהלא קמחא אגבא דפתורא אמר רב אשי הא דידן ברתיה דרמי בר חמא ורמי בר חמא מרא דעובדא הוה ואי לאו דחזיא מבי נשא לא הוה עבדא:

מתני׳ הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ביצים ואגוזים במנין שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו:

גמ׳ ת"ר הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ואומר לו תן לי גדי אחד או טלה אחד אצל טבח הרגיל אצלו ואומר לו תן לי כף אחת או ירך אחת אצל פטם הרגיל אצלו ואומר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד אצל נחתום הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ככר אחד או גלוסקא אחת

ואצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרים ביצים או חמשים אגוזים עשרה אפרסקין וחמשה רמונים ואתרוג אחד ובלבד שלא יזכיר לו סכום מדה ר' שמעון בן אלעזר אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח:

הדרן עלך אין צדין

מתני׳ המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתפו או לפניו וכן המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו אבל מביאה הוא בידו ומתחילין

then Samuel's purpose is to inform us the halachah for actual practice.1 Our Rabbis taught: One may not [sift] flour a second time2 on a Festival. In the name of R. Papeus and R. Judah b. Bathyra they said: One may [sift it] a second time;3 but they agree that if a pebble or a splinter fell in, one may sift it again. A tanna recited in the presence of Rabina: One may not [sift] flour a second time on a Festival, but if a pebble or a splinter fell in, he may pick it out with his hand. He said to him: All the more this is forbidden, because it is in the nature of selecting.4 Raba5 the son of R. Huna Zuti expounded at the gate of Nehardea: One may [sift] flour a second time on a Festival. R. Nahman said to them [his disciples]: Go and say to Abba,6 ‘Take your favours and throw them on thorns’;7 come and see how many sieves are being used in Nehardea. The wife of R. Joseph sifted flour on an inverted sieve.8 He said to her: Take notice that I want good bread.9 The wife of R. Ashi sifted flour on the top side of the table. Said R. Ashi: This my [wife] is the daughter of Rami b. Hama, and Rami b. Hama was a man of [pious] deeds, and unless she had seen this in the home of her parents, she would not have done it. MISHNAH. A MAN MAY GO TO A SHOPKEEPER WHOM HE GENERALLY PATRONIZES10 AND SAY TO HIM: ‘GIVE ME [SO MANY] EGGS AND NUTS, AND STATING THE NUMBER; FOR THIS IS THE WAY OF A HOUSEHOLDER TO RECKON IN HIS OWN HOME.11 GEMARA. Our Rabbis taught: A man may go to a cattledealer whom he generally patronizes and say to him: Give me one kid or one lamb; to a butcher whom he generally patronizes and say to him: Give me one shoulder or one leg; to a poultry breeder whom he generally patronizes and say to him: Give me one dove or one pigeon; to a baker whom he generally patronizes and say to him: Give me one loaf or one roll; and to a shopkeeper whom he generally patronizes and say to him: Give me twenty eggs, or fifty nuts, or ten peaches, or five pomegranates, or one Ethrog; provided that he does not mention any measure.12 R. Simeon b. Eleazar says: Provided that he does not mention any sum of money. MISHNAH. WHEN ONE TAKES JARS OF WINE FROM PLACE TO PLACE, HE MAY NOT CARRY THEM IN A BASKET OR IN A HAMPER,13 BUT HE MAY CARRY [THEM] ON HIS SHOULDER OR IN FRONT OF HIM. LIKEWISE, ONE WHO CARRIES STRAW MAY NOT LET THE BUNDLE [OF STRAW] HANG DOWN OVER HIS BACK, BUT MUST CARRY IT IN HIS HAND; AND ONE MAY START [USING] A HEAP OF STRAW,14 by a colleague. As R. Nahman could hardly have been his colleague, preference is to be given to MS. M. which reads R. Hama, the head of the Nehardea School at the time; v. Hyman, Toledoth p. 1074].