תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף פ״ד ע״א
כי האי מעשה לידיה - מינהו המלך לתפוס גנבים ולסטים:
לגבי הדדי - פנים אל פנים:
בקרא דתורי - צמד בקר:
בינייהו - בין שניהן מתחת כריסן מתוך שכריסן גדול:
מטרוניתא - שרית נכרית:
אינם שלכם - שאינכם יכולין להזקק לנשותיכם:
שלהן גדול משלנו - כריסם של נשותינו גדול משלנו:
כי כאיש גבורתו - אבר תשמיש. לשון אחר שלהן גדול תאוה של אשה מרובה משל איש:
כ"ש - שתאותה מרובה ואינכם נזקקים להן ונבעלות לאחרים:
אהבה דוחקת את הבשר - ומתוך שתאותם מרובה על תאותנו בשר שנינו נדחקו:
כי דקורי דהרפנאי - סלים שעושין בהרפניא:
אישתיירי - נותרתי:
שופרי - זיהרורי תוארו וקירון [עור] פניו:
מבי סילקי - כשיוצא מבית האומן שהוא צהוב ממראה להב האש:
בי סילקי - בעלותו מן האש:
פרצידי - גרעינין:
ונהדר ליה כלילא - יסובבנהו שפה לפיו סביב של ורד אדום:
זיהרורי - דנפקי מיניה על פני הארץ:
מעין - ולא הכל:
הדרת פנים - זקן:
עולי עין - עולין למעלה מן העין והיא מלמטה שהיא אינה יכולה לשלוט בהן:
חזייה ריש לקיש - שהיה לסטים:
שוור - קפץ:
אמר ליה - ר' יוחנן:
חילך לאורייתא - כמה כוחך יפה לסבול עול תורה:
שופרך - יופייך:
לנשי - ראוי לנשים:
ולא מצי - לקפוץ כבראשונה דמשקבל עליו עול תורה תשש כוחו:
הסייף והסכין - משנה היא במס' [כלים] (פי"ד מ"ה):
הפיגיון - אשפי':
ומגל יד ומגל קציר - פלציל"א בלע"ז:
משיצרפם - דקינ"ו בלע"ז:
ליסטאה בליסטיותיה ידע - לפי שהיית לסטים אתה בקי באותן כלי אומנות ליסטיות:
ר' קרו לי - רבן של לסטים וראש להן הייתי:
אתאי אחתיה - דרבי יוחנן אשתו דריש לקיש:
וקא בכיא קמיה - דר' יוחנן להתפלל על בעלה:
עזבה יתומיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו - פסוק הוא בירמיה:
מצטער - מתחרט על שהמיתו שלא היה מוצא תלמיד ותיק כמותו:
דשף דעתיה - נעקרה ממנו דעתו ונשתטה:
Sefaria
בבא מציעא פ״ו. · שׁוֹפְטִים ח׳:כ״א · מִשְׁלֵי כ״ו:ד׳ · ברכות כ׳. · בְּרֵאשִׁית מ״ט:כ״ב · ברכות נ״ה: · סוטה ל״ו: · ברכות כ׳. · בְּרֵאשִׁית מ״ח:ט״ז · יִרְמְיָהוּ מ״ט:י״א
מסורת הש״ס