Bava Metzia — Daf 84a

כי האי מעשה לידיה פגע ביה אליהו

אמר ליה עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה אמר ליה מאי אעביד הרמנא דמלכא הוא אמר ליה אבוך ערק לאסיא את ערוק ללודקיא

כי הוו מקלעי ר' ישמעאל ברבי יוסי ור' אלעזר בר' שמעון בהדי הדדי הוה עייל בקרא דתורי בינייהו ולא הוה נגעה בהו

אמרה להו ההיא מטרוניתא בניכם אינם שלכם אמרו לה שלהן גדול משלנו כל שכן איכא דאמרי הכי אמרו לה (שופטים ח, כא) כי כאיש גבורתו איכא דאמרי הכי אמרו לה אהבה דוחקת את הבשר

ולמה להו לאהדורי לה והא כתיב (משלי כו, ד) אל תען כסיל כאולתו שלא להוציא לעז על בניהם

א"ר יוחנן איבריה דר' ישמעאל [בר' יוסי] כחמת בת תשע קבין אמר רב פפא איבריה דרבי יוחנן כחמת בת חמשת קבין ואמרי לה בת שלשת קבין דרב פפא גופיה כי דקורי דהרפנאי

אמר רבי יוחנן אנא אישתיירי משפירי ירושלים האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן נייתי כסא דכספא מבי סלקי ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה ונותביה בין שמשא לטולא ההוא זהרורי מעין שופריה דר' יוחנן

איני והאמר מר שופריה דרב כהנא מעין שופריה דרבי אבהו שופריה דר' אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון ואילו ר' יוחנן לא קא חשיב ליה שאני ר' יוחנן דהדרת פנים לא הויא ליה

ר' יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותי

אמרו ליה רבנן לא מסתפי מר מעינא בישא אמר להו אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב (בראשית מט, כב) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ואמר ר' אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין

ר' יוסי בר חנינא אמר מהכא (בראשית מח, טז) וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים אותם ואין העין שולטת בהן אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן

יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה בעי למיהדר לאתויי מאניה ולא מצי הדר

אקרייה ואתנייה ושוייה גברא רבא יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה משעת גמר מלאכתן

ומאימתי גמר מלאכתן רבי יוחנן אמר משיצרפם בכבשן ריש לקיש אמר משיצחצחן במים א"ל לסטאה בלסטיותיה ידע אמר ליה ומאי אהנת לי התם רבי קרו לי הכא רבי קרו לי אמר ליה אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה

חלש דעתיה דרבי יוחנן חלש ריש לקיש אתאי אחתיה קא בכיא אמרה ליה עשה בשביל בני אמר לה (ירמיהו מט, יא) עזבה יתומיך אני אחיה עשה בשביל אלמנותי אמר לה (ירמיהו מט, יא) ואלמנותיך עלי תבטחו

נח נפשיה דר' שמעון בן לקיש והוה קא מצטער ר' יוחנן בתריה טובא אמרו רבנן מאן ליזיל ליתביה לדעתיה ניזיל רבי אלעזר בן פדת דמחדדין שמעתתיה

אזל יתיב קמיה כל מילתא דהוה אמר רבי יוחנן אמר ליה תניא דמסייעא לך אמר את כבר לקישא בר לקישא כי הוה אמינא מילתא הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא ומפריקנא ליה עשרין וארבעה פרוקי וממילא רווחא שמעתא ואת אמרת תניא דמסייע לך אטו לא ידענא דשפיר קאמינא

הוה קא אזיל וקרע מאניה וקא בכי ואמר היכא את בר לקישא היכא את בר לקישא והוה קא צוח עד דשף דעתיה [מיניה] בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה

[One day] Elijah met him and remonstrated with him: 'How long will you deliver the people of our God to execution!' — 'What can I do', he replied, 'it is the royal decree.' 'Your father fled to Asia,'  he retorted, 'do you flee to Laodicea!' When R. Ishmael son of R. Jose and R. Eleazar son of R. Simeon met, one could pass through with a yoke of oxen under them and not touch them.  Said a certain [Roman] matron to them, 'Your children are not yours!' They replied, 'Theirs [sc. our wives'] is greater than ours.' '[But this proves my allegation] all the more!' [She observed]. Some say, they answered thus: 'For as a man is, so is his strength.'  Others say, they answered her thus: 'Love suppresses the flesh.' But why should they have answered her at all; is it not written, Answer not a fool according to his folly?  — To permit no stigma upon their children. R. Johanan said: The waist of R. Ishmael son of R. Jose was as a bottle of nine kabs capacity. R. papa said: R. Johanan's waist was as a bottle containing five kabs; others say, three kabs. That of R. papa himself was as [large as] the wicker-work baskets of Harpania. R. Johanan said: I am the only one remaining of Jerusalem's men of outstanding beauty. He who desires to see R. Johanan's beauty, let him take a silver goblet as it emerges from the crucible,  fill it with the seeds of red pomegranate, encircle its brim with a chaplet of red roses, and set it between the sun and the shade: its lustrous glow is akin to R. Johanan's beauty. But that is not so; for did not a Master say: R. Kahana's beauty is a reflection of R. Abbahu's; R. Abbahu's is a reflection of our Father Jacob's; our Father Jacob's was a reflection of Adam's; whereas R. Johanan is omitted! — R. Johanan is different, because he lacked a beard. R. Johanan used to go and sit at the gates of the mikweh.  'When the daughters of Israel ascend from the bath',said he, 'let them look upon  me, that they may bear sons as beautiful and as learned as I.' Said the Rabbis to him: 'Do you not fear an evil eye?' — 'I am of the seed of Joseph', he replied, 'against whom an evil eye is powerless.' For it is written, Joseph is a fruitful bough, even a fruitful bough by a well:  whereon R. Abbahu observed: Render not [by a well] but, 'above the power of the eye.'  R. Jose son of R. Hanina deduced it from the following: and let them multiply abundantly like fish in the midst of the earth:  just as fish in the seas are covered by water and the eye has no power over them, so also are the seed of Joseph — the eye has no power over them. One day R. Johanan was bathing in the Jordan, when Resh Lakish saw him and leapt into the Jordan after him. Said he [R. Johanan] to him, 'Your strength should be for the Torah.'  — 'Your beauty,' he replied, 'should be for women.' 'If you will repent,' said he, 'I will give you my sister [in marriage], who is more beautiful than I.' He undertook [to repent]; then he wished to return and collect his weapons, but could not.  Subsequently, [R. Johanan] taught him Bible and Mishnah, and made him into a great man. Now, one day there was a dispute in the schoolhouse [with respect to the following. Viz.,] a sword, knife, dagger, spear, hand-saw and a scythe — at what stage [of their manufacture] can they become unclean? When their manufacture is finished.  And when is their manufacture finished? — R. Johanan ruled: When they are tempered in a furnace. Resh Lakish maintained: When they have been furbished in water. Said he to him: 'A robber understands his trade.'  Said he to him, 'And wherewith have you benefited me: there [as a robber] I was called Master, and here I am called Master.'  'By bringing you under the wings of the Shechinah,' he retorted. R. Johanan therefore felt himself deeply hurt,  [as a result of which] Resh Lakish fell ill. His sister [sc. R. Johanan's, the wife of Resh Lakish] came and wept before him: 'Forgive him  for the sake of my son,' she pleaded. He replied: 'Leave thy fatherless children. I will preserve them alive.'  'For the sake of my widowhood then!' 'And let thy widows trust in me,'  he assured her. Resh Lakish died, and R. Johanan was plunged into deep grief. Said the Rabbis, 'Who shall go to ease his mind? Let R. Eleazar b. Pedath go, whose disquisitions are very subtle.' So he went and sat before him; and on every dictum uttered by R. Johanan he observed: 'There is a Baraitha which Supports you.' 'Are you as the son of Lakisha?'  he complained: 'when I stated a law, the son of Lakisha used to raise twenty-four objections, to which I gave twenty-four answers, which consequently led to a fuller comprehension of the law; whilst you say, "A Baraitha has been taught which supports you:" do I not know myself that my dicta are right?' Thus he went on rending his garments and weeping, 'Where are you, O son of Lakisha, where are you, O son of Lakisha;' and he cried thus until his mind was turned. Thereupon the Rabbis prayed for him, and he died.