Bava Metzia — Daf 84b

ואפילו הכי לא סמך רבי אלעזר ברבי שמעון אדעתיה קביל עליה יסורי באורתא הוו מייכי ליה שיתין נמטי לצפרא נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא

למחר עבדה ליה דביתהו שיתין מיני לפדא ואכיל להו וברי ולא הות שבקא ליה דביתהו למיפק לבי מדרשא כי היכי דלא לדחקוהו רבנן

באורתא אמר להו אחיי ורעיי בואו בצפרא אמר להו זילו מפני ביטול תורה יומא חד שמעה דביתהו אמרה ליה את קא מייתית להו עילויך כלית ממון של בית אבא אימרדה אזלה לבית נשא

סליקו ואתו הנך [שיתין] ספונאי עיילו ליה שיתין עבדי כי נקיטי שיתין ארנקי ועבדו ליה שיתין מיני לפדא ואכיל להו

יומא חד אמרה לה לברתה זילי בקי באבוך מאי קא עביד האידנא אתיא אמר לה זילי אמרי לאמך שלנו גדול משלהם קרי אנפשיה (משלי לא, יד) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה אכל ושתי וברי נפק לבי מדרשא

אייתו לקמיה שתין מיני דמא טהרינהו הוה קא מרנני רבנן ואמרי סלקא דעתך לית בהו חד ספק אמר להו אם כמותי הוא יהיו כולם זכרים ואם לאו תהא נקבה אחת ביניהם היו כולם זכרים ואסיקו להו ר' אלעזר על שמיה

תניא אמר רבי כמה פריה ורביה ביטלה רשעה זו מישראל

כי הוה קא ניחא נפשיה אמר לה לדביתהו ידענא בדרבנן דרתיחי עלי ולא מיעסקי בי שפיר אוגנין בעיליתאי ולא תידחלין מינאי א"ר שמואל בר נחמני אישתעיא לי אימיה דרבי יונתן דאישתעיא לה דביתהו דרבי אלעזר ברבי שמעון לא פחות מתמני סרי ולא טפי מעשרין ותרין שנין אוגניתיה בעיליתא

כי הוה סליקנא מעיננא ליה במזייה כי הוה משתמטא ביניתא מיניה הוה אתי דמא יומא חד חזאי ריחשא דקא נפיק מאוניה חלש דעתאי איתחזי לי בחלמא אמר לי לא מידי הוא יומא חד שמעי בזילותא דצורבא מרבנן ולא מחאי כדבעי לי

כי הוו אתו בי תרי לדינא הוו קיימי אבבא אמר מר מילתיה ומר מילתיה נפיק קלא מעיליתיה ואמר איש פלוני אתה חייב איש פלוני אתה זכאי יומא חד הוה קא מינציא דביתהו בהדי שבבתא אמרה לה תהא כבעלה שלא ניתן לקבורה אמרי רבנן כולי האי ודאי לאו אורח ארעא

איכא דאמרי רבי שמעון בן יוחאי איתחזאי להו בחלמא אמר להו פרידה אחת יש לי ביניכם ואי אתם רוצים להביאה אצלי אזול רבנן לאעסוקי ביה לא שבקו בני עכבריא דכל שני דהוה ניים רבי אלעזר ברבי שמעון בעיליתיה לא סליק חיה רעה למתייהו

יומא חד מעלי יומא דכיפורי הוה הוו טרידי שדרו רבנן לבני בירי ואסקוהו לערסיה ואמטיוה למערתא דאבוה אשכחוה לעכנא דהדרא לה למערתא אמרו לה עכנא עכנא פתחי פיך ויכנס בן אצל אביו פתח להו

שלח רבי לדבר באשתו שלחה ליה כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול תמן אמרין באתר דמרי ביתא תלא זייניה כולבא רעיא קולתיה תלא שלח לה נהי דבתורה גדול ממני אבל במעשים טובים מי גדול ממני שלחה ליה בתורה מיהא גדול ממך לא ידענא במעשים ידענא דהא קביל עליה יסורי

בתורה מאי היא דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה אספסלי יתבי קמייהו רבי אלעזר בר' שמעון ורבי אארעא

מקשו ומפרקו אמרי מימיהן אנו שותים והם יושבים על גבי קרקע עבדו להו ספסלי אסקינהו

אמר להן רבן שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה הימני אחתוהו לרבי אמר להן רבי יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יחיה ומי שאין לו אב ימות אחתוהו נמי לרבי אלעזר ברבי שמעון חלש דעתיה אמר קא חשביתו ליה כוותי

עד ההוא יומא כי הוה אמר רבי מילתא הוה מסייע ליה רבי אלעזר ברבי שמעון מכאן ואילך כי הוה אמר רבי יש לי להשיב אמר ליה רבי אלעזר ברבי שמעון כך וכך יש לך להשיב זו היא תשובתך השתא היקפתנו תשובות חבילות שאין בהן ממש

חלש דעתיה דרבי אתא א"ל לאבוה אמר ליה בני אל ירע לך שהוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל

והיינו דאמר רבי שלשה ענוותנין הן ואלו הן אבא

[Reverting to the story of R. Eleazar son of R. Simeon] yet even so,  R. Eleazar son of R. Simeon's fears were not allayed,  and so he undertook a penance. Every evening they spread sixty sheets for him, and every morning sixty basins of blood and discharge were removed from under him. In the mornings his wife prepared him sixty kinds of pap,  which he ate, and then recovered. Yet his wife did not permit him to go to the schoolhouse, lest the Rabbis discomfort him. Every evening he would exhort them,  'Come, my brethren and familiars!' whilst every morning he exclaimed, 'Depart, because ye disturb my studies!' One day his wife, hearing him, cried out, 'You yourself bring them upon you; you have [already] squandered the money of my father's house!'  So she left him  and returned to her paternal home.  Then there came sixty seamen who presented him with sixty slaves, bearing sixty purses.  They too prepared sixty kinds of pap for him, which he ate. One day she [his wife] said to her daughter, 'Go and see how your father is faring now.' She went, [and on her arrival] her father said to her, 'Go, tell your mother that our [wealth] is greater than theirs' [sc. of his father-in-law's house]. He then applied to himself the verse, She is like the merchant's ships; she bringeth her food from afar.  He ate, drank, and recovered, and went to the schoolhouse. Sixty specimens of blood were brought before him, and he declared them all clean. But the Rabbis criticised him, saying, 'Is it possible that there was not [at least] one about which there was some doubt!' He retorted, 'If it be as I [said], let them all be males; if not, let there be one female amongst them.'  They were all males, and were named 'Eleazar', after him. It has been taught: Rabbi said: How much procreation did this wicked [state] prevent in Israel. On his death-bed he said to his wife, 'I know that the Rabbis are angry with me, and will not properly attend to me. Let me lie in an upper chamber,  and do you not be afraid of me.' R. Samuel b. Nahmani said: R. Jonathan's mother told me that she was informed by the wife of R. Eleazar son of R. Simeon: 'I kept him lying in that upper chamber not less than eighteen nor more than twenty-two years. Whenever I ascended there, I examined his hair, and [even] if a single hair had fallen out, the blood would well forth. One day, I saw a worm issue from his ear, whereat I was much grieved, but he appeared to me in my dream and told me that it was nothing. ["This has happened," said he,] "because I once heard a scholar insulted and did not protest, as I should have done." Whenever two people came before him [in a lawsuit], they stood near the door, each stated his case, and then a voice issued from that upper chamber, proclaiming, "So-and-so, you are liable; so-and-so, you are free."' Now, one day his wife was quarrelling with a neighbour, when the latter reviled [her, saying,] 'Let her be like her husband, who was not worthy of burial!' Said the Rabbis: 'When things have gone thus far,  it is certainly not meet.'  Others say: R. Simeon b. Yohai appeared to them in a dream, and complained: 'I have a pigeon amongst you which you refuse to bring to me.' Then the Rabbis went to attend to him [for burial], but the townspeople of Akabaria  did not let them; because during all the years R. Eleazar son of R. Simeon slept in his upper chamber no evil beast came to their town. But one day — it was the eve of the Day of Atonement, when they were busily occupied, the Rabbis sent [word] to the townspeople of Biri,  and they brought up his bier, and carried it to his father's vault, which they found encircled by a serpent. Said they to it, 'O snake, O snake, open thy mouth, and let the son enter to his father.' Thereupon it opened [its mouth] for them. Then Rabbi sent [messengers] to propose [marriage] to his wife. She sent back: 'Shall a utensil, in which holy food has been used, be used for profane purposes!' There [sc. in Palestine] the proverb runs: Where the master hung up his weapons, there the shepherd hung up his wallet. He sent back word, 'Granted that he outstripped me in learning, was he [also] my superior in good deeds?' She returned, 'Yet at least he outstripped you in learning, though I did not know it. But I do know [that he exceeded you] in [virtuous] practice, since he submitted himself to mortification.' 'In learning'. To what is the reference? — When Rabban Simeon b. Gamaliel and R. Joshua b. Karhah sat on benches, R. Eleazar son of R. Simeon and Rabbi sat in front of them on the ground,  raising objections and answering them. Said they, 'We drink their water [i.e., benefit from their learning], yet they sit upon the ground; let seats be placed for them!' Thus were they promoted. But R. Simeon b. Gamaliel protested: 'I have a pigeon amongst you, and ye wish to destroy it!'  So Rabbi was put down. Thereupon R. Joshua b. Karhah said: 'Shall he, who has a father, live, whilst he who has no father  die!' So R. Eleazar son of R. Simeon too was put down, whereat he felt hurt saying, 'Ye have made him equal to me!'  Now, until that day, whenever Rabbi made a statement, R. Eleazar son of R. Simeon supported him. But from then onward, when Rabbi said, 'I have an objection,' R. Eleazar son of R. Simeon retorted, 'If you have such and such an objection, this is your answer; now have you encompassed us with loads of answers in which there is no substance.'  Rabbi, being thus humiliated, went and complained to his father. 'Let it not grieve you,' he answered, 'for he is a lion, and the son of a lion, whereas you are a lion, the son of a fox.'  To this Rabbi alluded when he said, Three were humble; viz., my father,