תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף כ״ה ע״ב
כאבני בית קוליס - מרקוליס והיא שם ע"ז ולקמיה מפ' היכי עבדי:
אחת מכאן ואחת מכאן - והשלישית חציה על זה וחציה על זה:
נירונית היא - נירון קיסר כתוב עליה:
מתני' מצא אחר הגפה [או אחר הגדר] גוזלות מקושרין - גפה סתימת כותל של עץ או של קנים:
גדר - של אבנים:
לא יגע בהן - טעמא מפ' בגמרא:
מכוסה לא יגע בו - דאין זו אבידה שיהא מוזהר עליה בלא תוכל להתעלם דמשתמר הוא:
גמ' במדדין - ממקום למקום:
מעלמא אתו - ואין זה הינוח וכיון דאין בהן סימן נימא הרי אלו שלו:
ואיכא למימר איניש אצנעינהו - הואיל ומקושרין:
ספק הינוח - בדבר שאין בו סימן וכ"ש ודאי הינוח:
לכתחילה לא יטול - דאי שקלת לה ליכא למרייהו סימנין למיתב בהו ויפסיד הלכך לא יטול והבעלים יזכרו ויבאו ויטלום:
ואם נטל לא יחזיר - דהא ליכא דיהיב סימנא:
שכן דרך אשפה ליפנות - ואי לא שקיל ליה האי השתא לכשיפנה יטלנה נכרי או ישראל חשוד הלכך אבידה היא ומוזהר עליה:
כובי וכסי - טמונים מדעת הואי ולא יגע בהן:
סכיני והמניק - שהן כלים קטנים אבדה הן שהשליכם שם עם האשפה שהוציאם מן הבית ולקמן פריך מאי שכן דרך אשפה לפנות:
אבידה מדעת היא - דהוה ליה לאסוקי אדעתיה שיפנוה:
היינו דקתני שכן דרך אשפה לפנות - שהבעלים נמלכים לפנות:
לפנות לה כלים קטנים - מן הבית שלא מדעת:
מתני' מצא בגל - גל אבנים מחומה שנפלה:
הרי אלו שלו - בגמרא מפרש:
מחציו ולחוץ - באחד מחורי כותל הסמוכים לרשות הרבים מצאה מחצי עוביו של כותל ולחוץ שלו דאמרינן אחד מבני רשות הרבים נתנו שם ושכח דאע"ג דאמרן לעיל ספק הינוח לא יטול והאי הינוח הוא הא מוקמי' למתני' בגמרא דשתיך טפי דאיכא יאוש בעלים:
ואפילו מצא בתוך הבית כו' - דלא ידוע דמאן נינהו ובעליו נואשו:
גמ' תנא - גבי גל וכותל ישן:
שיכול לומר לו - לבעל הגל או לבעל הכותל:
של אמוריים - שהורישו אבותינו היו:
ישראל לא מצנעי - ומחציו ולפנים אמאי שלו הרי בעל הבית זה משתמש בה זה כמה שנים:
Sefaria
מסורת הש״ס