תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף קט״ו ע״א
למה חוזרין וממשכנין - הרי עליו להחזיר לו למחר:
שלא תהא שביעית משמטתו - דלהוי משכונו בידו והמלוה על המשכון אינו משמט:
ולא יעשה מטלטלין אצל בניו - שלא ימות בעוד המשכון מוחזר לו ויהא מטלטלין אצל בניו:
טעמא דהדר משכניה - שהיה בידו כשמת לוה:
למה ממשכנין מעיקרא - דבר שעליו להחזיר מה מועיל לו:
שלא תהא שביעית משמטתו וכו' - דמדמשכניה קנייה וכי מהדר ליה הוה פקדון גביה:
בני אם ערבת לרעך או אם נוקשת באמרי פיך - שהוניתו בדברים:
עשה זאת והנצל - התרפס יד אם ערבת ואם לא ערבת אלא נוקשת באונאת דברים רהב רעיך הרבה עליו רעים לבקש מחילה:
אם ממון יש לו בידך - אם נעשה לו ערב ואם נוקשת בדברים רהב רעיך:
לצד שני - כמו דבר אחר:
לביתו - של לוה במלוה אי אתה נכנס אבל אתה נכנס למשכנו חוב אחר שאינה מלוה:
שכר פונדק - השכיר לו פונדק:
דיוקנאות - צר לו צורות בביתו בשכר:
משיאה שם רע - שאתה יוצא ונכנס אצלה שחרית וערבית:
מכדי בעלמא דריש טעמא דקרא - אע"ג דלא מפרש טעמא כדאוקימנא גבי חובל:
מתני' משום שני כלים - העליונה רכב והתחתונה ריחים:
Sefaria
דְּבָרִים כ״ד:י׳ · מִשְׁלֵי כ׳:ט״ז · מִשְׁלֵי ו׳:א׳ · בבא מציעא כ״א. · יומא פ״ז. · דְּבָרִים כ״ד:י׳ · סנהדרין כ״א. · דְּבָרִים כ״ד:י״ז · דְּבָרִים י״ז:י״ז · סנהדרין כ״א. · סנהדרין כ״א. · דְּבָרִים כ״ד:ו׳
מסורת הש״ס