בבא קמא

חייב בכולן - חמשה דברים:

היכי דמי - שיהא היזק בלא חבורה:

לאו כגון שהכהו כו' - דבאין סופו לחזור ליכא למימר דכל בלא חבורה סופו לחזור הוא:

שגלחו - דאפחתיה מכספיה בלא חבורה:

ה"ג גלחו מהדר הדר היינו בעיין - כלומר מה לי שיער מה לי יד הא בסופו לחזור מחייבת ליה:

נשא - סם המשיר את השער ואינו חוזר ואיכא נזק דהא אפחתיה מכספיה דמום הוא:

קרטופני - בקעים בקעים חטטין:

דבמצווחי ליה - מכאיבים לו מחמת חוזק הסם:

בעי לאסויי - לצערא דהנך קרטופני:

שבת דהוי מרקד בי כובי - לשון מרקד בחנויות:

דבעי אחוויי גווני - מראה ניענוע בראשו להראות מיני שחוק כדרך הליצנים דהשתא עד שיתרפא הנך קרטופני לא מצי מחוי ואע"פ שלא בטלו משאר מלאכה נותן לו שבת זו הואיל ומלאכתו בכך:

שבת גדולה - דמי ידו:

ושבת קטנה - כל ימים שיפול למשכב רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין:

שבכל יום ויום - עד שיחזור לקדמותו נותן לו בכל יום כמו שנשכרים פועלים בשוק ולא כשומר קישואין דהא לרבא לא יהיב ליה דמי ידו:

ה"ג הקוטע יד עבד עברי של חבירו - קוטע ממש דאין סופו לחזור:

ואצל רבו לא פיחת - שלא בטלו ממלאכה:

פיחת אצל רבו - אף אצל רבו כגון קיטע את ידו:

וכולן - עניים ועשירים:

רואין אותן - ואפילו את העשירים:

כאילו ירדו כו' - ואין שמין את העני לפי עניותו להקל ולא את העשיר לפי עשרו שהרי אין לדמי בשתו סוף אלא כולן שוין בכך:

כפחותים שבהן - פחותים שבעניים להקל דכיון דעני הוא בושתו קלה:

סומא אין לו בושת - לקמן בשמעתין:

אלא רבי שמעון היא - דאיהו נמי לאו כי הדדי משוי להו:

אין לעבדים בושת - במתניתין היא (דף פז.):

נתכוון לבייש את זה כו' פטור - מדשמעינן ליה לר' שמעון גבי קטלא באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף עט:) נתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור הכא נמי לא שנא דטעמא דהתם משום וארב לו הכא נמי כתיב במבושיו:

שיימינן בהו - בכמה יתרצה עבד זה ויעשו לו בושת זה ואותו שומא יתן לבן חורין זה:

כדאמר רב פפא - לקמן (בבא קמא פו ע"ב):