בבא קמא

כחושה והשמינה כו' - הגנב פטמה וקשיא לרב דאמר תשלומי ד' וה' כשעת העמדה בדין וקס"ד בין שבחה בין הכחישה הגנב בידים:

ומשני משום דא"ל כו' - אבל שבחה בדמים שהוקרו בהמות בשוק או שנתפטמה מאליה משלם כפל כי השתא:

והכחישה - הגנב הכחישה בידים בטורח מלאכה או במקל:

מה לי קטלה פלגא - הלכך מההיא שעתא דאכחשה אתחלה לה טביחה:

ולבסוף שויא ד' - בשעה שאבדה מן העולם:

תברה - בידים או שתייה משלם ד' ובהמפקיד (ב"מ דף מג.) מפרש טעמא דכל כמה דאיתיה בעינא ברשותא דמרה קיימא דהא בעי לאהדורה הלכך ברשותא דמרה הוקרה וההיא שעתא דתברה ושתייה הוא דקא גזיל לה אבל איתבר ממילא אמאי מחייבת ליה אההיא שעתא דגזלה וההיא שעתא זוזא הוא דשוייא וגבי טביחה ומכירה הוי כי תברה או שתייה:

משלם קרן וחומש ואשם - משום שבועה ואין כאן כפל דמודה בקנס פטור:

ואם משבאו עדים - ונתחייב בכפל הודה:

משלם כפל ואשם וחומש עולה לו בתוך הכפל - שהרי חומש לבעלים הוא והוא שקל וע"כ הא דר' יעקב בששוין כאחד החומש והכפל קמיירי דאי הוה כפילא טפי מחומשא לאו חומשא הוי ולא מיפטר ליה עד דמשלם חומש דחומש כפרה דשבועה הוא: