בבא קמא

מתני': היה אביו או בנו - של בעל הבית בתוכו:

משלם את הכופר - בגמ' פריך הא תם הוא ואמאי נקט הכי:

גמ' טעמא דשלא ברשות - משום הכי אם הוזקה בהם בעל קדירות חייב:

מני רבי היא - דאמר בסיפא בכולן אינו חייב כו' דקס"ד דלרבנן כי היכי דבעל חצר ברשות מיחייב בנזקי קדירות דבסתמא קביל עליה נטירותא הכי נמי מיחייב בעל קדירות בנזקי בעל הבית דבסתמא כי יהיב ליה בעל הבית רשותא למיעל קביל עליה קדר נטירותא דלא ליזקו קדירותיו לבעל החצר:

תברא - קשה אהדדי רישא וסיפא דת"ק ומי ששנה זו לא שנה זו ותנאי היא אליבא דרבנן מר סבר פליגי רבנן עליה דרבי ומר סבר לא פליגי:

אפי' נשברין ברוח - דעול ואנטריה לך קאמר ליה אבל בעל קדירות לא קביל עליה מידי:

לא שנו - הא דקתני אם הוזקה בהן בעל הפירות חייב:

אבל אכלה - יותר מדאי ומתה:

באפרזתא - עשב דעבידא למיכליה והוא סם המות לבהמה:

והתריז - אנפורד"א בלע"ז:

היכא דקביל עליה נטירותא - כגון לרבנן סתמא ולרבי דאמר ליה כנוס שורך ואני אשמרנו:

דנפשיה - שלא יגחנו שורו ולא ישכנו כלבו: