תלמוד בבלי
בבא קמא
דף קט״ז ע״א
תשפך הכל - כולה ביחד:
בשדה תשפך הכל - דאדממטי ליה לגו ביתא אתי ביה לידי תקלה:
אין הכרעה שלישית מכרעת - טעם עצמך אתה אומר ולא כדברי אחד מהן ששניהם לא הזכירו בית ושדה והיכי דמי הכרעה כגון אי הוה תני ב"ש בין נטמאת בבית בין בשדה תשפך הכל וב"ה אומרים בין בבית ובין בשדה תעשה זילוף ר"ש אומר נטמא בשדה תשפך הכל בבית תעשה זילוף דטעמא דתרוייהו קמכרע והוו להו לגבי בית תרי ולגבי שדה תרי והלכתא כתרי שאין עומדין דברי יחיד במקום שנים דאחרי רבים להטות כתיב (שמות כג) כי ההוא דקולי מטלניות דבמה מדליקין (שבת דף כט.) אבל הכא דאינהו לא גלו דעתייהו דליהוי שום מידי חילוק בין בית לשדה טעמא דנפשיה קאמר:
מעבורת - ספינה רחבה שעוברים בה רוחב הנהר:
דאפסדתן כוורי בזוזא - והיינו בשכרו דקתני טול דינר בשכר שאתה מפסיד כאן ותעבירני נותן לו אותו שכר משלם ומתני' נמי הרי הפסידו ניכר:
דבידים קא פסיד - שופך את יינו בידים בשבילו:
ירד להציל - ע"מ שיתן לו דמי שלו:
ועלה שלו מאיליו מהו - מי אמרינן מעיקרא דאפקריה כאבוד דמי ומחייב לו היאך לשלומי והדר זכה ביה מריה מהפקירא או דלמא כיון דסליק סליק:
מן שמיא רחימו עליה - ויהיב ליה דמי כאילו מת:
לוינהו - נתחבר עמהם ארי והיה משמר בהמותיהם מחיות וליסטים:
קדים רב ספרא - קודם שיחזיק בהן אחר שהרי הפקר היה:
לרווחא דמילתא - שלא יהא ערעור בדבר:
Sefaria
מסורת הש״ס