תלמוד בבלי
בבא קמא
דף ק״ג ע״ב
הרי זה משלם חומש על חומש - חומשו של חומש דחומש ראשון נעשה קרן:
עד שיתמעט כו' - שאם חזר ונתן לו חומש ראשון ונשבע על השני והודה משלם חומשו וחומשו של חומש שני וכן לעולם עד שיתמעט הקרן של חומש שלא יכפור לו שוה פרוטה:
תשומת יד - הלואה:
או עשק את עמיתו - שכר שכיר:
גמ' לא נשבע - לא בעי להוליך אחריו עד דמטי לידיה:
עד שישלם לכל אחד - דהשבה לידיה בעינן ולא סגי במניח לפניו לומר מי שהוא שלו יטלנה:
מניח גזילה - ולא בעי לאמטויי לידיה וסגי במניח לפניו שהרי הבעלים שם הוא:
לעולם רבי עקיבא - כר"ע מעיקרא מהדרינן לאוקמי משום דכולהו תנאי סתימתאה אליבא דר"ע סתם כדאמר באלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פו.):
עבוד רבנן תקנתא - תקנת השבים והכא דמספקא ליה תסגי להו במניח כדתניא עבוד תקנות גבי גוזל ונשבע והודה ואין הנגזל כאן דאע"פ דכתיב לאשר הוא לו תקון רבנן דנתביה לשליח בית דין ויהא תחת ידם עד שיבא נגזל ויטלנו:
דקא מהדר ממונא למריה - לאחר זמן יחזירנו בית דין:
לא נחלקו על שלקח - דכיון דליכא איסורא סגי ליה בהכי דלא כתיב לאשר הוא לו אלא במקום שחטא דבעי כפרה:
מה לי לוקח כו' - הרי נשבע לשקר ואשבועת שקר כתיב לאשר הוא לו בין אגזל בין אתשומת יד דבהיתר אתא לידיה:
עד שישלם לכל אחד - דהשבה לידיה בעינן ולא סגי במניח לפניו לומר מי שהוא שלו יטלנה:
ור' טרפון מכדי כו' - אמתניתין פריך דאמר נשבע אין לא נשבע לא ואוקימנא כר' טרפון:
לא סגיא דלא הודה - דכפרה והשבון דקרא אהודה כתיב דכתיב בגזל הגר והתודו את חטאתם וגו' (במדבר ה׳:ז׳):
Sefaria
כתובות מ״ב. · וַיִּקְרָא ה׳:כ״א · בבא מציעא ל״ז: · יבמות קי״ח. · יבמות קי״ח: · וַיִּקְרָא ה׳:כ״ד · יבמות קי״ח: · תמורה ט״ו: · וַיִּקְרָא ה׳:כ״ד · בבא מציעא ל״ז.
מסורת הש״ס
תמורה ט״ו: · בבא מציעא ל״ז. · כתובות מ״ב. · בבא מציעא ל״ז: · יבמות קי״ח. · יבמות קי״ח: