תלמוד בבלי
בבא בתרא
דף ז׳ ע״ב
נהרדעי לטעמייהו - רב חמא דמן נהרדעא הוא דלא ס"ל הא דאידור בה כדדרו אבהתי ולשם כך חילקנו אזיל לטעמייהו דנהרדעי דאמר שמואל דהוא מנהרדעא:
האחין שחלקו - ונטל זה שדה לצפון וזה לדרום והיה אביו רגיל להיות לו ליכנס דרך זו לתוך זו אין יכול לומר דרך לי עליך:
ולא חלונות - לערער על סתימת אורו:
ולא סולמות - אם נטל זה בית וחצר וזה נטל עלייה אין לו לקבוע סולם בחצירו של זה לעלות לעלייתו:
ולא אמת המים - להביאה מן הנהר דרך שדהו של זה לתוך שלו:
תברא - שובר שהוא פרוע לאביהם:
ומרעי ליה - לשובר שהן עדי שקר:
מתני' כופין אותו - את בן החצר שאינו רוצה לסייע את בני החצר לבנות להן בית שער להיות שומר הפתח יושב שם בצל ומרחיק את בני רשות הרבים מלהציץ בחצר:
ודלת - לשער החצר לנועלו:
לא כל החצרות ראויות לבית שער - בגמ' מפרש איזו היא הראויה:
ויהא כאנשי העיר - לשאת עמהם בעול:
גמ' ולא אישתעי בהדיה - לפי שמפסיק בעניים הצועקין ואין קולם נשמע:
מגואי - לחצר גריעותא הוא לפי שדלת החצר נעול והעני צועק ובית שער שבפנים מפסיק הקול:
מבראי - אינו מפסיק בפניו שהרי נכנס לתוכו וכשאין לו דלת עסקינן:
פותחת דידיה מאבראי - העני פותחה ונכנס פותחת שירוד"ר בלע"ז והוא של עץ ותמיד המפתח לתוכו:
שאינה סמוכה - שמשוכה להלן מרשות הרבים:
כשהם גובים - לחומת העיר:
קבע בה מסמרות - הזהר לדון כן ולא תזוז ממנה:
קירוב בתים - בית הקרוב לחומה צריך לחומת העיר יותר מן הרחוק:
רמא דשורא אדרבנן - הטיל יציאת חומת העיר על החכמים כמו על שאר בני אדם:
חול - שהוא מועט ממעשיהם של צדיקים:
מגין על הים - והוא לו לחומה כדכתיב אשר שמתי חול גבול לים (ירמיהו ח):
Sefaria
בְּרֵאשִׁית כ״ב:י״ז · תְּהִלִּים קל״ט:י״ח · יִרְמְיָהוּ ה׳:כ״ב · שִׁיר הַשִּׁירִים ח׳:י׳ · פסחים פ״ז. · ברכות נ״ט:
מסורת הש״ס