תלמוד בבלי
בבא בתרא
דף ג׳ ע״ב
בשנים - בית ראשון עמד ד' מאות ועשר ובית שני ד' מאות ועשרים:
אגב תקרה ומעזיבה - שהעלייה היתה נתונה עליו ומעזיבה של טיט טרכס על גבה וכובד המשא מעמיד הכותל שלא יטה לצדדין הלכך במקדש שני שלא היה כותל ל' מגיע לעלייה לא יוכל לעמוד:
הן וסידן או הן בלא סידן - הני שיעורי דמתני' עם עובי הטיח קא חשיב להן או דילמא מקום האבנים הוי בפותיא לבד טיח הסיד:
והא קתני טפחיים ומחצה - אלמא חצי טפח נמי חשיב:
חזי לאיצטרופי - של זה ושל זה מצטרפין לטפח:
הקורה שאמרו - לענין הכשר מבוי:
ג' טפחים - אלמא ג' טפחים דקתני לגבי מתני' גבי לבינין כדקתני זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה הן בלא סידן קאמר דהא לבינה לחודה שלשה טפחים:
התם ברברבתא - ומתני' בזוטרתא דעם סידן לא הוו אלא ג' טפחים:
משום פשיעותא - דילמא מתרמי אונס ופשעי ולא בנו אחריתי:
משום צלויי - כל זמן הבנין:
בי קייטא בסיתווא - בית הכנסת היה להם לימות החורף נמוך בכתלים רחבים וחלונות מועטין מפני הצינה ובימות החמה בית הכנסת אחר שאויר שולט בו:
זוזי - לצורך בית הכנסת החדש ומונחים ביד הגבאי מי איכא למיחש לפשיעות או לא:
שריגי ליבני - מסודרים הלבינים זה על גב זה ומזומנין לתתן בבנין:
הדרי הודרי - משופין ומתוקנין רהיטי הגג קיברונ"ש:
כי בנו נמי - בי כנישתא חדתא לא נסתרוה לעתיקא דדילמא מתרמי פדיון שבויין ומזבני ליה:
ולא אמרן - דלא ליסתרוה לעתיקא:
אלא דלא חזו ביה תיוהא - ביקוע שיהא מזומן ליפול:
עייליה לפורייה התם - כדי שלא יתייאש בבנינו שהחמה והגשמים מצערין אותו:
שפכי - מרזבין:
היכי אסביה עצה להורדוס - כדאמרי' לקמן בשמעתין וכתובה היא ביוסיפון בן גוריון:
Sefaria
מסורת הש״ס