בבא בתרא

מן המחמצן - נברכת ששורין בו את הבגדים יום או יומים בצואת כלבים עד שמחמיצין ומסריחין:

אבל מן הנדיין - נברכת שכובסין ומשפשפין בה מתוך שהמים נתזין למרחוק צריך להרחיק ד' אמות:

ה"ג או סד בסיד תנן - כלומר או ירחיק או סד:

ליערבינהו - לתרתי בבי רישא ומציעתא דהתם או סד בסיד תנן אלא מדלא ערבינהו ש"מ דברישא וסד בסיד תנן דבעינן תרוייהו הרחקה וסיד:

בא בידים אצטריך - למנקט ליה לתנא ואע"ג דה"ה ללא בא בידים:

במה טומנין - את החמין בשבת דאמור רבנן דאסור להטמין בדבר המוסיף הבל והתם מפרש טעמא גזירה שמא יטמין ברמץ:

לשונות של ארגמן - צמר צבוע ואחר כך חזרו והחליקוהו במסרק ועשוי לשונות לשונות:

וכי דרכן להטמין בהן - ואפ"ה איירי בהו רבנן:

ציפי צמר - לאחר שסרקו ונפצו במסרק:

ובמוכין - של שחקי בגדים שהסורק מוציא מבגדי הצמר בקוצים:

ואין מטלטלין אותם - שהן מוקצים למלאכת בגדים:

ה"ג אי יגיד עליו ריעו ליתנינהו לכולהו בחדא וליתני חדא מינייהו באידך ולימא כו':

ליתנינהו לכולהו. כל הנך משום הבלא בחדא או כאן או אצל שבת:

הנך משום דמשתכי לה לקדירה - שמשברין את הקדירה כך שמעתי כאן ובכל מקום שמעתיו שמעלה חלודה:

דמחממי חיים - כשנותנין בו דבר חם הוא מתחמם וגבי הטמנה מחמימי הוא אבל גבי כותל קריר:

והתנא רבי אושעיא - להרחקות דמתני' בתוספתא שלו וקאמר חול גבייהו:

במתונא - אצל היזק לחלוח שנאה ובחול לח ולא אצל היזק הבל:

נברכת כובסין - לא קביעא כאמת המים שאמת המים עשויין להיות שם עולמית אבל זו הכובס פעמים שמשתנה לאומנות אחרת:

דקוו וקיימי - וליחלוחן קשה יותר משל מים חיים:

תיפוק ליה משום מחרישה - שהרי חרשו תחילה ואפי' לא זרע ליה תנא לי' מרחיקין:

במפולת יד - שזרעו בלא חרישה חופר במרה ואינו מעמיק כעומק המחרישה:

ותיפוק ליה משום זרעים - שסתם חורשין סופן לזרוע והא קתני זרעים:

בחורש לאילנות - שיש שם אילנות מימים רבים ובא לחרוש תחתיהם להשביחן:

ותיפוק ליה משום מיא - שצריך להשקותן תמיד וכיון דאי אפשר לזרעים בלא מים למה ליה למתנינהו הא תנא ליה הזיק דליחלוח אצל כותל: