תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף ו׳ ע״ב
לא יושיט אדם כוס יין לנזיר - שמא יבא לשתותו:
ואבר מן החי לבני נח - לפי שנאסר להן דכתיב אך בשר וגו' (בראשית ט):
דקיימא בתרי עברי נהרא - עובד כוכבים מצד זה וישראל מצד זה דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל:
נשא ונתן - לפני אידיהן עמהן מהו בהנאה:
אסור - ליהנות מאותה סחורה:
כשאמרו אסור לשאת ולתת עמהן - לפני אידיהן:
לא אסרו אלא בדבר המתקיים - עד יום אידיהן דחזי ליה קמיה ביום אידו ואזיל ומודה:
אבל דבר שאינו מתקיים - כגון ירק וכיוצא בו מותר:
בדבי רבי אושעיא - במתניתא דבי רבי אושעיא דאיהו סידרה למתניתא וכן ר' חייא:
אבל לא לוקחין מהן - דמרווח ליה שמתוך שאינו מתקיים מתאוה הוא למכרו:
קסרינאה - דינר מצורה חדשה שפסל קיסר את הראשונה וגזר על זו:
כלאחר יד - שלא יבין שמדעת השלכתו וכיון שרואה שאבד ממך לא ישמח:
כולה משום דמודה הוא - שהעובד כוכבים ישמח כשישראל צריך לו:
וצריכי - למתני במתני' לכולהו:
משום דקא מרווח להו - גרסינן:
דחשיבא ליה מילתא - דצריך ישראל לשאול את כליו וידע דהדר ליה את כליו בעין:
לא תסוד - לא תתן סיד על פניה במועד:
מפני שניוול הוא לה - בעודו על פניה ואף על פי כשנוטלתו מאדימה ומצהיל פניה כיון דהנאה זו אינה אלא עד לאחר המועד וניוול בתוך המועד אסור:
לקפלו - לנוטלו מעל פניה:
בתוך המועד - כגון שבאה לסוד בתחלת המועד ולבסוף יום או יומים תטלנו ונהנית הימנו בתוך המועד:
דכולהו מיצר עכשיו - כל מה שהתירו לעשות במועד מיצר הוא באותה שעה כגון שחיטה ותיקון סעודה והתירו לו משום שמחה דלאחר זמן שבתוך המועד:
מלוה בשטר אין נפרעין מהן - לפני אידיהן מפני ששמח הוא לאחר זמן ביום אידו דכיון דנקט שטרא ישראל עילויה כל שעתא מסתפי מיניה:
Sefaria
וַיִּקְרָא י״ט:י״ד · וַיִּקְרָא י״ט:ד׳ · בְּמִדְבַּר ו׳:ג׳ · מועד קטן ט׳: · מועד קטן ט׳: · בבא קמא ק״ב. · בבא קמא ק׳: · בבא קמא צ״ט: · בבא קמא צ״ה. · בבא מציעא קי״ז: · בבא מציעא ע״ח: · בבא קמא קי״ז.
מסורת הש״ס
מועד קטן ט׳: · בבא קמא ק״ב. · בבא קמא צ״ט: · בבא קמא צ״ה. · בבא מציעא קי״ז: · בבא מציעא ע״ח: · בבא קמא קי״ז.