Avodah Zarah — Daf 6b

מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת"ל (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול והא הכא דכי לא יהבינן ליה שקלי איהו וקעבר משום לפני עור לא תתן מכשול

הב"ע דקאי בתרי עברי נהרא דיקא נמי דקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן ש"מ

איבעיא להו נשא ונתן מאי ר' יוחנן אמר נשא ונתן אסור ר"ל אמר נשא ונתן מותר איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש אידיהן של עובדי כוכבים נשא ונתן אסורין מאי לאו לפני אידיהן לא אידיהן דוקא

א"ד איתיביה ר"ש בן לקיש לרבי יוחנן אידיהן של עובדי כוכבים נשא ונתן אסור אידיהן אין לפני אידיהן לא תנא אידי ואידי אידיהן קרי ליה

תניא כוותיה דר"ל כשאמרו אסור לשאת ולתת עמהם לא אסרו אלא בדבר המתקיים אבל בדבר שאינו מתקיים לא ואפילו בדבר המתקיים נשא ונתן מותר תני רב זביד בדבי רבי אושעיא דבר שאין מתקיים מוכרין להם אבל אין לוקחין מהם

ההוא מינאה דשדר ליה דינרא קיסרנאה לרבי יהודה נשיאה ביום אידו הוה יתיב ריש לקיש קמיה אמר היכי אעביד אשקליה אזיל ומודה לא אשקליה הויא ליה איבה א"ל ריש לקיש טול וזרוק אותו לבור בפניו אמר כל שכן דהויא ליה איבה כלאחר יד הוא דקאמינא:

להשאילן ולשאול מהן כו': בשלמא להשאילן דקא מרווח להו אבל לשאול מהן מעוטי קא ממעט להו אמר אביי גזרה לשאול מהן אטו להשאילן רבא אמר כולה משום דאזיל ומודה הוא:

להלוותם וללוות מהן: בשלמא להלוותם משום דקא מרווח להו אלא ללוות מהן אמאי אמר אביי גזרה ללוות מהן אטו להלוותם רבא אמר כולה משום דאזיל ומודה הוא:

לפורען ולפרוע מהן כו': בשלמא לפורען משום דקא מרווח להו אלא לפרוע מהן מעוטי ממעט להו אמר אביי גזירה לפרוע מהן אטו לפורען רבא אמר כולה משום דאזיל ומודה הוא

וצריכי דאי תנא לשאת ולתת עמהן משום דקא מרווח להו ואזיל ומודה אבל לשאול מהן דמעוטי קא ממעט להו שפיר דמי

ואי תנא לשאול מהן משום דחשיבא ליה מילתא ואזיל ומודה אבל ללוות מהן צערא בעלמא אית ליה אמר תוב לא הדרי זוזי

ואי תנא ללוות מהן משום דקאמר בעל כרחיה מיפרענא והשתא מיהא אזיל ומודה אבל ליפרע מהן דתו לא הדרי זוזי אימא צערא אית ליה ולא אזיל ומודה צריכא

רבי יהודה אומר נפרעין מהן כו': ולית ליה לרבי יהודה אף על פי שמיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן

והתניא רבי יהודה אומר אשה לא תסוד במועד מפני שניוול הוא לה ומודה ר' יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד שטופלתו במועד אע"פ שמצירה עכשיו שמחה היא לאחר זמן

אר"נ בר יצחק הנח להלכות מועד דכולהו מיצר עכשיו שמחה לאחר זמן רבינא אמר עובד כוכבים לענין פרעון לעולם מיצר

מתניתין דלא כר' יהושע בן קרחה דתניא ריב"ק אומר מלוה בשטר אין נפרעין מהן מלוה על פה נפרעין מהן מפני שהוא כמציל מידם

יתיב רב יוסף אחוריה דר' אבא ויתיב רבי אבא קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר הלכתא כרבי יהושע בן קרחה והלכתא כר' יהודה

הלכתא כרבי יהושע הא דאמרן כר' יהודה דתניא הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום

The question was asked: What if one did transact business?  — R. Johanan says: [The proceeds of] the transaction are forbidden. R. Simeon b. Lakish says [the proceeds of] the transaction are permitted. R. Johanan cited [the following as] an argument against Resh Lakish: As to the festivals of idolaters, if one transacts any business [the proceeds] are forbidden. Does not this refer to [the period] preceding the festivals? — No, [it refers to] the festival exclusively. Some report it was R. Simeon b. Lakish who cited [this passage] as an argument against R. Johanan: 'As to the festivals of idolaters, if one transacts any business [the proceeds] are forbidden'. During their festivals only it is forbidden, but before their festival it is not?  — No, by 'their festivals' the Tanna means the one as well as the other. There is a Baraitha  which is in accordance with the view of Resh Lakish: The prohibition of transacting business with them [before their festivals] only applies to unperishable articles  but not to perishable articles; and even in the case of unperishable articles, if the transaction is made, [the proceeds] are permitted. R. Zebid learned out of the Baraitha of R. Oshaia:  An article that is perishable may be sold to them, but may not be bought from them. A certain Min once sent on his festival day a Caesarean denar  to R. Judah Nesi'a,  while Resh Lakish happened to sit before him. Said he, 'What shall I do? if I accept it, he will go and praise [the idols for it]; if I do not accept it, he will be displeased.' 'Take it,' answered Resh Lakish, 'and drop it into a well in the messenger's presence.' 'But this will displease him all the more!' 'I mean you should do it by sleight of hand.' TO LEND ARTICLES TO THEM OR BORROW ANY FROM THEM. It is quite right to forbid lending to them, which benefits them; but surely borrowing from them can only mean deprivation to them! — Said Abaye: We forbid the borrowing from them as a safeguard against lending to them. But Raba said: It is all on account of their going to offer thanks. TO LEND THEM MONEY OR BORROW ANY FROM THEM. It is quite right to forbid lending them money, which profits them, but why not borrow any from them? Abaye said: The borrowing is forbidden as a safeguard against lending. Raba, however, said: Both are [forbidden] because of their going to offer thanks. TO REPAY A DEBT, OR RECEIVE REPAYMENT FROM THEM. The [forbidding of] repayment is quite right, since it benefits them, but to recover from them, surely, means to deprive them! — Said Abaye: The recovery is forbidden as a safeguard against repayment. Raba said: It is all because of their going to offer thanks. And all [the instances given in our Mishnah] are necessary; for if it only mentioned transacting business with them, I might have said [it is forbidden] because it profits them and they will go and offer thanksgiving for it, but to borrow from them, which means a deprivation to them, would be quite in order. If [on the other hand] it only mentioned borrowing articles from them, I might have thought it is because the importance that the idolater attaches  to it [would induce him to] go and offer thanksgiving for it, but to borrow money from him might only cause him anxiety, as he might think, 'My money may not be returned again.' Were the case of lending money only mentioned, [it might be thought this is] because he might say, 'I can enforce payment,' and he would have good cause for thanksgiving, but to recover from them money which will never return to the lender we might regard as troublesome, so that he would not offer thanks for it — hence all the instances are necessary. R. JUDAH SAYS: WE SHOULD RECEIVE REPAYMENT FROM THEM, [AS THIS CAN ONLY DEPRESS THEM; BUT THE RABBIS SAID TO HIM: EVEN THOUGH IT IS DEPRESSING AT THE TIME, THEY ARE GLAD OF IT SUBSEQUENTLY]. Does R. Judah, then, disregard the idea that though it is depressing at the time it is pleasing subsequently? Is it not taught: R. Judah says, A woman must not smear lime on her face on Mo'ed  because it disfigures her; R, Judah, however, admits that if the lime can still be scraped off during Mo'ed, it may be applied on Mo'ed for though she is troubled by it for the while, it will eventually please her!  — Said R. Nahman b. Isaac: Leave alone the laws relating to [work permitted on] Mo'ed: they are all of the trouble now, pleasure later' kind.  Rabina said: To an idolater, the matter of repayment is always irksome. Our Mishnah is not in accord with [the opinion of] R. Joshua b. Karha. For it is taught: R. Joshua b. Karha says, A loan made against a document, should not be recovered from them,  but a loan made against the word of mouth may be recovered from them, since it is, as it were, rescued from their hands. R. Joseph was sitting behind R. Abba while R. Abba was sitting facing R. Huna who, as he was sitting [and lecturing], stated: [In one instance] the halachah  is to be decided according to R. Joshua b. Karha and [in another] the halachah is according to R. Judah. The law [decided] according to R. Joshua is the one about which we have just spoken; that according to R. Judah refers to what we learnt:  If one gives wool to a dyer to be dyed red and he dyed it black, or to be dyed black and he dyed it red,