עבודה זרה

מתני' השוכר - עובד כוכבים ששכר את ישראל לעשות עמו מלאכה ביין נסך להריקו מכלי אל כלי או להעביר חבית ממקום למקום. וביין נסך ממש קאמר שנתנסך לעבודת כוכבים וסתם יינן מיבעיא לן בגמרא:

שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת - כל שכרו מותר דאף על גב דאגרא דיהיב לא משום מלאכה אחרת היא. ובגמרא מפרש לה שפיר:

גמ' מקודשת - אלמא איסורי הנאה דמיהן מותרין וכל שכן שכר פעולתו:

אלא הואיל ותופס את דמיו כעבודת כוכבים - דכיון דנתנסך לעבודת כוכבים הרי היא כעבודת כוכבים דדמיה אסורין כדאמרן (לעיל עבודה זרה נד:) כל שאתה מהיה הימנו הרי הוא כמוהו וכי היכי דדמיו אסורין שכר פעולתו נמי אסור:

לקוט לי בו - לשון מכר הוא דמשמע לקוט לי שוויו ירק:

שכרו אסור - לשהותו אחר זמן הביעור אלא מתבער בשביעית:

לקוט לי ירק - לשון שכירות הוא ולא לשון מכר ואין לו דמים שיתפסו בקדושת שביעית:

צד היתר - מתנת חנם:

כדתנן - גבי מעשר שני: