תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף ס׳ ע״ב
דאיפקעה לאורכה - כשהיא יושבת זקופה נסדקה מלמעלה למטה וביקש חציה ליפול אילך וחציה ליפול אילך:
חבקה - בין זרועותיו וחיברה עד שהביאו כלי:
לזבוני לעובדי כוכבים - דהא לא שכשך. ואפילו שקירב החצאין זו לזו והוי נוגע ביין ע"י חצאי החבית לא הוי כנוגע בקנה דהתם משכשך בקנה אבל הכא ליכא שכשוך מידי:
אבל לפותייה - הואיל ואין נבדלות זה מזה שהרי חציה העליון יושב על התחתון אלא שיוצא מעט מעט והעובד כוכבים הכבידן זו לזו ולא הוי נוגע ודחק יין החבית:
אלא מעשה לבינה - בעלמא קא עביד כלבינה הנתונה ע"פ החבית ומכבידתה:
דהוה קאי במעצרתא - דישראל ולא היה בה יין אלא משקה טופח עליהן:
ניגוב - אפר ומים ואפר כדמפרש לקמן בהשוכר (עבודה זרה דף עה.):
מתני' אם יש לו עליו מלוה - על ישראל אסור לפי שלא ירא ליגע דסבר אי אמר לי מידי אמינא ליה תניהו לי בחובי:
נפל - העובד כוכבים בבור מלא יין אע"פ דנגיעה ממש הואיל ושלא בכוונה הואי:
מדדו בקנה - אע"ג דנתכוין הואיל ולדבר אחר נתכוין והא נגיעה לאו ממש היא אלא ע"י הקנה:
או שהיה מטפיח כו':
המרותחת - שהיתה מחמצת ומעלה רתיחות וטיפח בידו ממש על הרתיחות אין דרך ניסוך בכך ומותר בהנאה:
זה היה מעשה - והכשירוהו אף בשתיה:
גמ' על אותו יין - שעשה לו ישראל את היין הזה אפותיקי לגבות הימנו דהשתא סמכה דעתיה ונגע ולא מירתת אבל לא היתה לו מלוה על אותו יין אע"פ שיש לו מלוה על בעליו מותר בשתיה דמירתת ולא נגע:
המטהר יינו של עובד כוכבים - ישראל שדרך ענבים של עובד כוכבים בהיתר כדי למכרו לישראל ואין נותן מעות לעובד כוכבים עד שימכרנו לאחר זמן ונותן ברשותו של עובד כוכבים:
והלה כותב לו התקבלתי - אם כותב לו העובד כוכבים התקבלתי ממך מעות כלומר הריני כאילו קבלתי מעות שאיני מעכב בידך להוציא יין מרשותי בכל עת שתרצה:
מותר - אם יש מפתח או חותם ביד ישראל:
זה היה מעשה בבית שאן ואסרו - דכיון דיש לו מלוה על אותו יין מאי דבעי עביד אבל מלוה שאינה על אותו יין כמי שאין לו עליו דמי דקתני רישא הלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר והא הכא דיש לו מלוה דמי היין עליו וקתני דכיון דלאו על אותו יין הוא מותר:
דדמי עליה כיום אידם - ואזיל ומודה על שניצל ומסתמא נסכיה בעלייתו ואסור בהנאה:
ומסקנא דמילתא מסיק תלמודא ואין הלכה כר"ש:
כל שבזב טמא - לא איירי רב אשי בהיסט כלל אלא במגע ולא אתא לאשמעינן אלא זרק בעובד כוכבים דלא אסר וה"ק כל מגע שבזב טמא כגון בחבורין בין בידו בין בקנה שאם העובד כוכבים זב והיין כלי או אדם מטמא בזב אף היין נעשה בכך יין נסך כגון אדם הנוגע בזב בין שנגע בו הזב ממש בין בקנה טמא אף היין שנגע בו עובד כוכבים בין בידו בין בקנה נעשה יין נסך. וליכא למימר דרב אשי אהיסטו של זב נמי קאי דאמר רב אשי לעיל (עמוד א) זיקא בין מליאה בין חסירה שרי ודכוותה בהיסט של זב טמא:
שלא בחמתו לא - אלמא זרק העובד כוכבים עשה יין נסך ואילו זב שזרק חפץ בכלי לא טימאו:
Sefaria
מסורת הש״ס