תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף נ״ח ע״ב
מימר אמר - האי עובד כוכבים בדעתיה:
סלקא דעתיה דרבנן - חשיבי כי האי שתו שיכרא בתמיה אלא ודאי חמרא הוא ונסכיה לעבודת כוכבים ואע"ג דמוקמינן דמוריק אורוקי אפ"ה חיישינן דלמא נגע ונסך ואנן הוא דלא רמינן אדעתין למיחזי דבישראל הוה מחזקינן ליה:
ומאן דשרי שפיר שרי מימר אמר - האי עובד כוכבים סלקא דעתיה רבנן כשרים כי הני חמרא הוו שתו ואמרי לדידי תא אשקיין בתמיה:
בחדתא - יין חדש אין לו ריח:
והא קא נגע בנטלא - ס"ד שהיה שואב היין מהחבית בכלי ששמו נטלא ופריך והא נגע ביה בחמרא ע"י נטלא ונהי נמי דלא ידע דחמרא הוא הוה ליה מגע שלא בכוונה ואסיר:
ומשני דקא מוריק אורוקי וה"ל כחו שלא בכוונה - שלא ידע שהוא יין וכחו שלא בכוונה לא גזור אפילו בשתיה:
שמסכו - שמזגו שנתן בו מים לתקנו לשתיה שכן דרך יינם חזק כשהיו נותנין אותו בכוס נותנין בו מים לפי שהוא חזק. יין של ישראל שמסכו עובד כוכבים מהו:
אסור - אע"ג דלא נגע גזרו רבנן בכחו לאסרו בשתיה משום הרחקת עבירה אבל בהנאה ודאי לא מיתסר דלא עדיף מנגיעה ע"י ד"א שלא בכוונה (לעיל עבודה זרה דף נז.) כי ההוא דנגע בלוליבא בחמרא ושריה רב בהנאה:
חזא דאכלי פירי דלא מעשרי ואסר להו - דקסבר בצרה היא בצר במדבר בארץ המישור וכיון דמא"י חייבין פירותי' במעשר:
אדמקטורך עלך - בעוד שבגדיך עליך חזור אצלם והתר להם ולא תשהה אפילו לנוח מטורח הדרך:
Sefaria
תענית כ״ו: · מִשְׁלֵי ט׳:ב׳ · בבא מציעא צ״ב. · פסחים מ׳: · יבמות מ״ו. · שבת י״ג. · דְּבָרִים ד׳:מ״ג
מסורת הש״ס
תענית כ״ו: · בבא מציעא צ״ב. · פסחים מ׳: · יבמות מ״ו. · שבת י״ג.