עבודה זרה

ואלא מכלים - של בית המקדש שהזניחם אחז:

איתסרו להו - גזרו עליהם חזקיה וסיעתו איסור עולם אף להדיוט דקתני גנזום ולא אמרינן ליפרקו וליפקו לחולין:

חפר בו בורות - לעבודת כוכבים אסרה אף להדיוט:

לא אסרן - להדיוט אפי' הן שלו:

חליפין - החליפן בעבודת כוכבים שהיתה לו עבודת כוכבים והחליפה לעובד כוכבים בבהמתו:

הוא - כי חרם הוא:

למעוטי ערלה - והכי משמע הוא תופס את דמיו כדאמרן כל שאתה מהיה אבל ערלה היא אסורה בכל מקום שהיא אבל דמיה אינה תופסת לאסרן ואם מכרן וקידש בדמיהן מקודשת דלא מיתפסי באיסורא וממונא הוא אע"ג דאיהו אסור לאתהנויי מינייהו מיהו ההיא הנאה מטיא לה על ידי ערלה אבל איהי לא מערלה קא מטיא ליה ודוקא קידושי אשה אבל איתהנויי מינייהו מדרבנן אסור:

שני כתובין הבאין כאחד - לתפוס דמיהן באיסורן אע"פ שהן אסורין בכ"מ שהן:

הא דאמרן - והיית חרם כמוהו:

קדש תופס את דמיו - דכתיב ופדה בערכך:

מתבערין - נאכלין קודם הביעור קודם שיכלה לחיה מן השדה אותו המין שמכר:

יצא בשר ונכנס דגים - דכולי האי לא תפיס:

ופרי עצמו - פרי של שביעית שמכר ראשון:

מתני' אף אנו מחזיקין ידיהן - של אלו העובדין לחמה וללבנה אם היינו רואין ששאר עבודות כוכבים חריבות מעצמן ואלו קיימות היינו מודים לאלו:

גמ' פילוסופין - חכמי האומות:

שעושים סלע שלי פומבי - רושם שלי שאני רושם בו ובלע"ז קויי"ן עושין הפקר לכל שכל הרוצה לחתום בו יחתום בו כלומר שבאין על הערוה על כרחי ומולידין:

אלא שמטריחין אותי - שאני יוצר הוולד על כרחי ומולידין שהרי גזרה לפני שינהוג העולם כמנהגו. ומיבעיא לי היכא איתמר דריש לקיש ובאיזה מקרא הוא דורש קבלה זו שהקב"ה קובל על כך ובתנחומא דריש מאותו פסוק צור ילדך תשי וגו':

אל קנא - מתקנא לנקום את עובדיהם:

עם החיים הוא עושה - מלחמה ומכלה את ממונם:

לאפיקים - אפיקי מוצאי מים: