תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף מ״ז ע״א
אבל עיברו ולבסוף נרבעו ד"ה אסורין - דהיא וולדה נרבעו. וגבי נעבד נמי היא וולדה נעבדו ואסורים ואע"ג דחזר ונשתנה אין שינוי בנעבד להוציאו מאיסורו:
ואיכא דאמרי - רב זוטרא גופיה לאיסורא הוה פשט וה"ק ואתמר עלה אמר רבא אמר רב נחמן כו':
וה"נ כעיברו ולבסוף נרבעו נינהו - ואסירי לד"ה דאין שינוי בנעבד: ומהדר ליה תלמודא הכי השתא:
התם - לא אישתני דמעיקרא במעי אמו היה קרוי בהמה והשתא קרוי בהמה:
דשא הוא דאחיזא באפה - דלתי הרחם היו סגורין בפניו:
לולבו מהו למצוה - את"ל יש נעבד במחובר אצל גבוה הכא לענין מצות לולב מאי:
אשירה - שנאסרה אף להדיוט וביטלה כדאמרינן במתני' נוטל מה שהחליף וקמיבעיא ליה אם ראויה שוב למצוה אם לאו:
יש דחוי אצל מצות - מי הוי שייכא תורת דחוי במצות דנימא הואיל ונדחה בעודו אשירה ידחה עולמית:
או אין דחוי - ומשתריא:
אלא שחזר ונתגלה - לאחר שכיסתו הרוח:
ה"ג והוינן בה כי חזר ונתגלה מאי הוי - הא אידחי ליה כשכיסתו הרוח כיון דכל זמן דלא נתגלה פטור מלכסות אידחי ליה מכיסוי:
ל"ש לקולא - כגון גבי אשירה שבטלה למיהדר לאישתרויי לולבו למצוה:
ל"ש לחומרא - כגון גבי כיסוי דמחייבינן למיהדר ולכסויי:
או דלמא ספוקי מספקא ליה - אי יש דחוי אי אין דחוי:
ולחומרא אמרינן - אין דחוי הלכך גבי כיסוי חייב לכסות אבל לקולא כגון הכא לא אמרינן אין דחוי למישרא תיקו:
תכלת דכהנים - דבגדי כהונה לצורך עבודה וקמיבעיא לן מכשירי קרבן כקרבן דמו או לא ואת"ל כקרבן דמו היכא דנשתנה כשצובעין אותו יש שינוי בנעבד להתירו לגבוה או לא:
היינו בעיא דרמי בר חמא - דהנך תרתי בעיי בעא רמי בר חמא לעיל בשמעתין:
אי תכלת דציצית - וקמבעיא הואיל דבר מצוה הוא מי מאיס נעבד כלגבוה או לא:
היינו דר"ל - דבעי בלולב:
לחצוצרות - לשיר של קרבן דקיימא לן בהחליל דשיר מעכב את הקרבן:
חלילין - לשיל"ש בלע"ז:
לפארות - נימין של כינור. קורד"ש בלע"ז:
עיקר שירה בכלי - פלוגתא היא בפ' החליל (סוכה דף נ:):
אפילו הכי אסור - מאיסי ואפילו את"ל לענין דקל דמותר לולבו הכא כיון דצורך קרבן מאיס טפי:
מעין - אינו נאסר להדיוט דמחובר הוא:
אי לבבואה - דידיה פרצוף שלו:
ותיבעי לך בספל ולהדיוט - מדאיבעיא ליה במחובר ולגבוה מכלל דפשיטא ליה דבתלוש כה"ג אסירי להדיוט והא בתלוש נמי איכא למיבעיא:
למיא דקמיה - למים שהוא רואה עכשיו לפניו השתחוה והרי הלכו להם:
וקמאי קמאי - כלומר מעין המקלח כל זמן שהמים באים ראשון ראשון והולכין להם והבאים אחריהן מותרים:
א"ד לדברונא דנהר - לקילוח של נהר והילוכו השתחוה והרי כל הנהר נעבד ואי יש נעבד במחובר אסירי:
מתני' מי שהיה כותלו סמוך לעבודת כוכבים - שהיה אחד מכותלי עבודת כוכבים והבית עצמו נעבד:
אסור לבנותו - שבונה כותל לעבודת כוכבים:
כונס לתוך קרקעו - ד' אמות:
היה שלו ושל עבודת כוכבים - שמקום עובי הכותל חציו שלו:
Sefaria
סוכה ל״ג. · סוכה נ׳: · כתובות נ״ד. · סוכה ל״ג. · חולין ל״ז. · חולין פ״ז. · מנחות ס״ט: · בבא בתרא קנ״ז.
מסורת הש״ס
סוכה ל״ג. · סוכה נ׳: · מנחות ס״ט: · בבא בתרא קנ״ז. · כתובות נ״ד. · חולין פ״ז.