עבודה זרה

הני אין - שמשין שבמרום. אבל צורת דרקון דאינה במרום שריוה:

מניקה - אשה מניקה בן:

סר אפיס - שסר ונעשה שר:

והפיס את כל העולם - בשני רעבון. והפיס כמו והפיס דעתו. אלמא פרצוף אדם לרבי יהודה אסור:

והוא דנקט גריוא וקא כייל - אסור על שם יוסף אבל פרצוף אדם גרידא שרי בהנאה:

ציצין - תרגום של סנפיר. לשון אחר כמו שערות:

פרקיו - חליותיו:

הלכה כר"ש - שאם אין לו ציצין מותר:

בריבי - כלומר אדם גדול וכן קורין לו בכינוי:

מצא טבעת - ולא הגביהה עד שבטלה העובד כוכבים:

סטרו - הכהו על הלחי:

זוטו של ים - לשון ים החוזר לאחוריו עשר וחמש עשרה פרסאות ושוטף כל מה שמוצא בדרך חזרתו וכן עושה בכל יום:

שלולית - כשהנהר גדל ויוצא על גדותיו ופושט:

מתייאשין מהן - וכיון דאייאש עובד כוכבים בטלה מדעתיה דלא למפלחה ותו לא צריך לבטולה:

מאיסורא מי מייאש - עדיין העובד כוכבים שאיבדה קורא לה עבודת כוכבים דמימר אמר וכו':

דמות צורות לבנות - גרסינן:

כזה ראיתם - כדי לבדקן אם יהיו דבריהם מכוונים:

לא תעשון כדמות שמשי - הכא לא גרסינן במרום:

שאפשר לעשות כמותן - ממש כגון שמשין של מטה חצר ואולם והיכל ומנורה אבל שמשין של מעלה שאי אפשר לעשות כמותן ממש אלא ציור דוגמתן מותר:

בית תבנית היכל - בארכו ורחבו ורומו ושיעור מדת פתחיו אבל אם נשתנה במקצת מותר:

אבל עושה - מנורה של חמש נרות ושל ששה ושל שמונה שאינן דומין לשל מקדש. ושל שבעה לא יעשה שהיא כשל מקדש ואפילו של שאר מיני מתכות שאף היא אע"פ שאינה של זהב כשרה במקדש כדילפי' בהקומץ רבה (מנחות דף כח:) מכלל ופרט וכלל אבל של עץ שרי דאינה כשרה במקדש דהפרט מפורש מתכת:

רבי יוסי בר יהודה אמר אף של עץ לא יעשה - שאף היא כשרה במקדש:

ומלכות בית חשמונאי עשאוה במקדש של עץ לאחר שטימאו יונים את ההיכל ונטלו כל כליו וגברה יד בית חשמונאי ונצחום. דרבי יוסי בר יהודה דריש ליה בריבויי ומעוטי ועשית מנורת ריבה זהב טהור מיעט מקשה תיעשה המנורה חזר וריבה ריבה כל מילי ומיעט חרס:

בבעץ - בדיל:

המשמשין לפני במרום - אלמא שמשין עליונים קאסר: