תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף מ״א ע״א
מי איכא למ"ד וכו' - מי שרו רבנן הא ודאי דכפרים למפלחינהו עבדי להו דבני כפר לא עבדי לנוי:
תחת כל העולם כולו - לשון גנאי נקיט כלומר שרודה על כל:
גדיל כלילי - (אומן שם לי עטרה):
אישתיימא - שליח הנושא חותם המשלחו:
מתני' הרי אלו מותרין - טעמא מפרש בגמ' דכי הוו שלימים ספק לא עבדום ואת"ל עבדום אימור בטלום לכך שיברום הוי ספק ספיקא ולקולא:
שכיוצא בהן נעבד - תבנית יד לבדה הן עובדין:
גמ' אמר שמואל אפילו שברי עבודת כוכבים - לא תימא שברי צלמים דוקא משום דשמא לא עבדום מעולם אפי' כשהיו שלימין דאפי' שברי עבודת כוכבים שראינום שעבדוה כשהיתה שלימה מותרין דכיון דנשברה שוב אין עובדין אותה:
משום דקבעי למיתני סיפא כו' - דאי תנא עבודת כוכבים הוה אמינא דוקא עבודת כוכבים דמצא תבנית יד או תבנית רגל דאסורה אבל צלמים אפי' תבנית יד שרי להכי תנא ברישא צלמים למימר דאע"ג דשמא לא עבדום אפ"ה לשבר חשוב כגון תבנית יד חיישינן וכשעומדין על בסיסן כדמוקים ליה לקמן: