תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף מ׳ ע״א
שוטטות - לשון שטין על המים:
חביות פתוחות לא סגי בחדא דאיכא למימר מעלמא נפל ביה:
ובדגים כל שיש בהן סנפיר וקשקשת - משנה היא באלו טרפות (חולין דף נט.) אלמא אין סימן לדגים בדבר אחר וקשיא לתרוייהו:
אבל בגופן - לאכול גופן של דגים של טרית:
מריש הוה מטבילנא בציר - בחד סימן או בראש או בשדרה דהוה ס"ד דכי פליגי רב הונא ורב נחמן בגופן פליגי אבל בצירן אפילו רב הונא מודה:
בצירן נמי לא טבילנא - דסבירא לי כרב הונא:
כשחתיכות שוות - כשמחברין אותן יחד מתחברות וניכרות ונראות שהיו כולן מדג אחד:
ומי איכא דשרי כה"ג באתרא דשכיחי קלפי - די"ל שמא דגים טהורין וטמאין יש וקשקשים מן הטהורין באו:
ואנא לא מיסר אסרינא - לאכול גופן משום קליפי דמישתכחי בארבא ורב אשי קאמר לה:
דקאמר לי רב פפא - דשרנהו רב הונא:
עריבה - ספינה קטנה:
כולן מותרות - דכי היכי דהואי בהך הואי נמי בכולהו ואזלו לעלמא:
מתלתא קראי - מג' חכמים גדולים שהם כדיי לסמוך עליהם כעל המקרא:
דמן בירי - מקום:
עוברן - ביצים שלהן:
משריץ - דג עצמו במעי אמו:
זה משריץ מבחוץ - דג טהור לאחר שהוטלה ביצתו משרצת ועומדת מאליה בחול אבל דג טמא משריץ מבפנים במעי האם לאחר שנגמרין ביציו במעיו:
סימני ביצים - של עוף טהור:
שכודרת - משוכה שרחבה בראשה אחד והולכת ומקצרת ונמשכת:
ועגולגלת - עגולה מצידיה ומגלגלת דאין צידיה רחבים:
ראשה אחד כד - רחב פלטר"א בלע"ז כלומר עשוי ככד שרחב מתחתיו בית מושבו:
חלבון - אלבוס"ל:
חלמון - מויו"ל:
ביצת השרץ - צב והלטאה מטילי ביצים הן. צב הוא כוכורי"ל בלע"ז הדומה לצפרדע. ונפקא מיניה דאם ריקמה וניקבה מטמא במגע בשחיטת חולין (דף קכו:):
Sefaria
מסורת הש״ס