עבודה זרה

אביק - לשון עניבה היא בכל התלמוד:

יריד - שוק של עבודת כוכבים מיהו עובד כוכבים כי אזיל לסחורה הוא דאזיל:

עבודת כוכבים זבין - מכר צלמים בשוק:

אם איתא דהוה ליה - להאי ישראל גלימא או חמרא:

הכא - לדידן הוה מזבין ליה:

קשורין - שחוזרין חבורה חבורה יחד ולא בד בבד:

נודות - של עור. קנקנים של חרס. כל המשנה פירשתי למעלה:

גרודים - גרס בדל"ת כמו (איוב ב) להתגרד בו. שאין בהן זפת והן חדשין מותרין דבכניסת יין זמן מועט לא בלע עור. ונודות דוקא אבל כלי חרס בלע לאלתר:

ישנים ומזופפין - כלומר או ישנים או מזופפין אסורין. ישנים איידי דכניס בהן יין נסך זמן מרובה בלע עור ומזופפין אפילו בחדא זימנא בלע זפת ליין:

עובד כוכבים ריבבן - ברי"ש כמו רבב כלומר התיך הזפת לתוכן:

ונתן לתוכן יין - כן דרכם בעוד שהזפת חם נותנין יין ליטול טעם מרירתו של זפת:

אגב טירדיה - דישראל זה שעסוק בנתינת יין לתקן הנוד:

מנסך - ליה עובד כוכבים:

ולאו אדעתיה - דישראל להבין:

כזורק מים לטיט - שאותו יין הולך לאבוד בזפת ובטל טעמו כמים הניתנין בטיט שכלין מאיליהן כשמתייבש הטיט הרי הן כאילו לא היו אף יין זה כלה בליחלוחית הזפת וכשמתייבש הזפת כלה מאליו ושוב אינו פולט:

לבי מלחי - בכלי מלא מלח שהיין נבלע וכלה במלח:

הכא לא אזיל לאיבוד - שנתן טעם במלח לעולם ואינו מתייבש:

מעת לעת - בכל ג' ימים מערן מעת לעת ונותן אחרים:

הני מילי דידן - כגון הני זיקי דרב יצחק שנבלע בהן יין כשר תחלה ולא בלעי מיין נסך כ"כ אבל דידהו שנבלע בהן יין נסך מתחלתן לא סגי בהכי:

נודות - הני זיקין של עור הן:

אבל קנקנים - של חרס הן ובלעי טובא לא סגי להו בהכי:

גרודים - שלא נזפפו מעולם קרי גרודים:

ישנים ומזופפים - או ישנים או מזופפין:

עובד כוכבים נותן כו' - כלומר נתן לתוכן עובד כוכבים יין ישראל נותן לתוכן שלשה ימים מים ומערן מעת לעת כדאמרינן ומותרין:

עובד כוכבים נותן לתוכן יין ישראל נותן לתוכן ציר או מורייס - מיד אע"פ שלא מילאהו מים לפי שהציר ומורייס שורפין את היין הנבלע ומכלין אותו: