תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף כ״ז ע״ב
סבר - העובד כוכבים:
שיולי קא משייל - האי ישראל מדלא בעי לאיתסי מנאי לא סמיך עלי ושיולי קא משייל לנסותי אם אומר לו אמת:
ספק חי ספק מת - חולי שאם לא ירפאנו רופא ספק יחיה ספק ימות אין מתרפאין מהן דעובד כוכבים ודאי קטיל ליה ומוטב שיניח אולי יחיה:
ודאי מת מתרפאין - היכא דידעינן שאם לא ירפאנו ימות ואין כאן ישראל לרפאותו מתרפאין מהן דעובד כוכבים מאי עביד ליה הא בלאו הכי מיית ושמא ירפאנו העובד כוכבים:
חיי שעה - שהעובד כוכבים ממהר להמיתו ושמא יום או יומים יחיה:
אם אמרנו נבוא העיר - בארבעה אנשים מצורעים כתיב. אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחיונו ונחיה ואם ימיתנו ומתנו:
[והאיכא חיי שעה - ומיתה מיד]:
לא חיישינן - הואיל וסופו למות כאן:
יעקב איש כפר סכניא - כדאמרן בפרק קמא (דף יז.):
מקרא מן התורה - לקמיה מפרש ליה:
עד שיצתה נשמתו - במותר:
ויצתה נשמתך בטהרה - במותר:
ופורץ גדר - עובר על דברי חכמים ישכנו נחש כדלקמן:
איהו נמי חויא טרקיה - והיה יכול להתרפאות ולהנצל ולחיות ע"י זה ולחויא דרבנן נמי לא ניחוש שאילו נשכו היה יכול להתרפאות ולחיות:
חויא דרבנן לית ליה אסותא כלל - שאם נשכו נחש בשביל שעבר על דברי חכמים לא תעלה לו רפואה וימות אם היה מתרפא מנשיכה זו סופו למות על ידי נשיכת חביריו שעובר על דברי חכמים חייב מיתה:
מאי הוה ליה - לדמא למימר מאי מקרא היה רוצה להביא:
בפרהסיא - יש חילול השם שיוצא [לחוץ] ולמידין ממנו לחלל בקדושת השם:
כל מכה שמחללין עליה את השבת - דהיינו מכת סכנה אבל שאין בה סכנה מתרפאים ולית ליה דרב יהודה דאפילו ריבדא דכוסילתא לא מסי:
Sefaria
וַיִּקְרָא י״ח:ה׳ · סנהדרין ע״ד. · וַיִּקְרָא כ״ב:ל״ב · מְלָכִים ב ז׳:ד׳ · קֹהֶלֶת י׳:ח׳
מסורת הש״ס