תלמוד בבלי
ערכין
דף ט״ו ע״א
אילו באו עליה שנים אחד שלא כדרכה - תחילה ואח"כ בא עליה זה כדרכה דאכתי הואי בתולה ואית לה קנס [ויאמרו] זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ' סלעים ואילו בעל בתולה שלימה לא יהיב נמי אלא חמשים אבל השתא גבי בושת איכא חילוק דיהיב דמי בושת לשלימה טפי מפגומה:
מוכה שחין - דהוי פגום דומיא דנבעלה שלא כדרכה:
תחת אשר עינה - רישיה דקרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף וגו' (דברים כ״ב:כ״ט) דמשמע הני חמשים כסף יתן בשביל קנס העינוי ומדאיצטריך למכתב הכי מכלל דמיחייב מילי אחרנייתא כגון בושת ופגם דלאו קנסא דעינוי נינהו דבלאו עינוי נמי איכא בושת ופגם היינו נזק ששוה פחות מבתחילה:
מתני' נמצא האומר בפיו חמור - דנותן מאה סלע והעושה מעשה דאונס בתולה לא יהיב אלא נ':
גזר דין - שלא ליכנס לארץ:
זה עשר פעמים - גבי מרגלים כתיב דמשמע על זה נתחתם:
גמ' ממאי - דאומר בפיו חמור דמשמע דמשום לשון הרע בלבד קא יהיב להו דלמא משום הכי חמיר האי לשון הרע דגרים לה ביה קטלא:
על שם רע - משום לשון הרע בלבד:
במלאת ספקו יצר לו - כשתמלא סאתו בעונות הרבה אז יצר לו תבא עליו צרה:
על זה נתחתם - ולאו משום צירוף דאחריני:
בעל הבית - הקדוש ברוך הוא:
על דבת הארץ שהוציאו - קאמר דמתו:
ממרים - מורדים:
שנותן לו רבו מתנה - פרנסה לדגים:
אחד ומחצה - דבפרעה כתיב (שמות י״ד:ז׳) שש מאות רכב ובסיסרא כתיב (שופטים ד׳:ג׳) תשע מאות רכב:
Sefaria
שְׁמוֹת י״ד:י״ב · בְּמִדְבַּר י״ד:כ״ב · סוטה ל״ה. · מנחות נ״ג: · בְּמִדְבַּר י״ג:ל״א · בְּמִדְבַּר י״ד:ל״ז · שְׁמוֹת י״ד:י״א · פסחים קי״ח: · תְּהִלִּים ק״ו:ז׳ · תְּהִלִּים ק״ו:ז׳ · שׁוֹפְטִים ד׳:י״ג · שְׁמוֹת י״ד:ז׳ · שׁוֹפְטִים ד׳:ג׳ · שְׁמוֹת י״ד:ל׳ · שְׁמוֹת ט״ו:כ״ג · שְׁמוֹת י״ז:ג׳ · שְׁמוֹת ט״ו:כ״ד · שְׁמוֹת י״ז:א׳ · שְׁמוֹת י״ז:ב׳ · דְּבָרִים כ״ב:כ״ט · כתובות ל״ג. · דְּבָרִים כ״ב:כ״ט · דְּבָרִים כ״ב:י״ט · בְּמִדְבַּר י״ד:כ״ב · דְּבָרִים כ״ב:כ׳ · דְּבָרִים כ״ב:י״ט · אִיּוֹב כ׳:כ״ב
מסורת הש״ס