Zevachim — Daf 72a

צריכי דאי מהתם הוה אמינא להדיוט אבל לגבוה אימא לא נפסדינהו לכולהו

ואי מהכא הוה אמינא הני מילי קדשים דמאיס אבל חולין דלא מאיס אימא איסורי הנאה ליבטלי ברובא צריכא

וניבטלו ברובא וכי תימא חשיבי ולא בטלי הניחא למאן דאמר כל שדרכו לימנות שנינו

אלא למאן דאמר את שדרכו לימנות שנינו מאי איכא למימר דתנן מי שהיו לו חבילי תילתן של כלאי הכרם

— They are both necessary: for if [I learnt] from there, I would say. That applies only to hullin; but as for sacrifices, Let us not cause the loss of all of them.1 While if [I learnt] from here, I would say. This applies only to sacred animals, because it is repulsive;2 but as for hullin, where it is not repulsive, I would say that though they are forbidden for any use, let them be annulled by the majority. Thus [both] are necessary. Now, let them indeed be annulled by the majority? And should you answer, They are important and cannot be annulled; that is well on the view that we learnt ‘whatever one is wont to count’; but on the view that we learnt ‘that which one is wont to count what can be said?3 For we learnt: If a man has bundles of fenugreek of kil'ayim4 of a vineyard,5 ones. are all forbidden.